חדר נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1. מונח לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים לפי החוק לפיצוי נפגעי פוליו, התשס"ז-2007, (להלן: החוק או החוק לפיצוי נפגעי פוליו) מיום 6.2.2011, אשר קבעה כי המערערת אינה עונה להגדרת "נפגע פוליו" הקבועה בחוק מן הטעם שלקתה במחלה בעת שלא הייתה תושבת ישראל.

תמצית העובדות וההליכים בפני הוועדות הרפואיות

2. המערערת, ילידת 1959, הגישה עם חקיקת החוק לפיצוי נפגעי פוליו תביעה מכוחו. ביום 11.3.2008 נדחתה התביעה, ולימים גם הערר שהגישה על דחייתה. זאת מן הטעם שעל פי קביעת הוועדה לעררים המערערת לא חלתה במחלת הפוליו בישראל. אטעים כי דיוני ועדת הערר החלו במחצית חודש אוגוסט 2008 ונמשכו עד לחודש יוני 2009. במהלך הדיונים באה ועדת העררים לכלל מסקנה כי מחלתה של המערערת תואמת את האבחנה של "Post Infection or Post Immunisation Eurepoliomyelitis", אשר הינה מחלת מ.ע.מ (מערכת עצבים מרכזית – ר.ב.ה) ואינה מחלת פוליו...", ועל כן התלבטה האם עניינה של המערערת צריך בכלל להבדק בגדר החוק. לימים החליטה הוועדה שהתשובה לכך היא בחיוב תוך שקבעה: "הוועדה עיינה בנוסח החוק שמדבר על מחלת הפוליו ומחלת שיתוק ילדים והחמרה מאוחרת של המחלה אך לא על תופעות שמקורן בחיסון נגד הפוליו, ולכן לכאורה לא מדובר במקרה הנדון במחלת הפוליו. יחד עם זאת החיסון ניתן על מנת למנוע מחלת פוליו ע"י וירוס מוחלש ולכן קיים קשר למחלה זו...".

3. על קביעתה האחרונה של הוועדה לעררים, לפיה לא חלתה במחלת הפוליו בישראל ערערה המערערת בפני בית דין זה (ב"ל 11883/09). בהסכמת הצדדים, לה ניתן תוקף של פסק דין על ידי מותב זה, אך עת כיהנתי כרשמת, נקבע כי עניינה של המערערת יושב לפתחה של הוועדה הרפואית לעררים (להלן: הוועדה) על מנת שתבחן בשנית את השאלה האם המערערת חלתה במחלת הפוליו בישראל, ותקבע את המועד המדויק בו חלתה בפוליו (פסק דין מיום 30.7.2010).

4. בהתאם שבה והתכנסה הוועדה, ביום 18.10.2010, וקבעה כמפורט מטה.

"הוועדה התכנסה מכוח פס"ד מתאריך 3.8.2010 (כך במקור – רב.ה.) על מנת לדון בשנית "האם חלתה המערערת במחלת הפוליו בישראל"? מדובר בתוצאות חיסון נגד שיתוק ילדים אשר בעקבותיו מופיעים סיבוכים הקשורים לחיסון ופיתחה תופעות של שיתוקים בכל ארבעת הגפיים. התובעת המציאה אישור על חיסון שבוצע בתאריך 30.10.1988 על ידי תחנה לבריאות המשפחה בית חנינה...(כתב יד לא ברור – ר.ב.ה). לדבריה קיבלה זאת בזמן היותה מבוטחת על ידי קופ"ח כללית. הוועדה פירטה כראוי את שיקוליה הרפואיים (ההדגשה במקור – רב.ה.) שעמדו בבסיס ההחלטה ב- 17.6.2009. מלוא הנימוקים והתאריכים פורטו ב – 3.12.2008.

השאלה שעומדת כרגע על הפרק הינה כפי הבנתנו – האם המערערת הייתה תושבת ישראל? לשאלה זו אנו לא יכולים לענות ומבקשים התערבות של הלשכה המשפטית".

ביום 6.2.2011 השלימה הוועדה הנמקתה עת קבעה:

"עפ"י החלטת מח' הגבייה ובדיקת תושבותה בשנים 1967 ועד 3/2007 התגוררה התובעת בנכס פרטי בשכונת הדואר שמחוץ לתחום ירושלים ולפיכך הוחלט כי אינה תושבת ישראל בתקופה זו".

מכאן הערעור שלפניי.

5. לשם שלמות התמונה העובדתית אציין כי על פי קביעת בית הדין הארצי בעניינה של המערערת, בהליך דב"ע נז/0-23 מהא ודיע חדר – המוסד לביטוח לאומי (23.8.1998), אושרה החלטת המוסד לדחות תביעתה לקצבת נכות כללית מן הטעם שאינה עונה להגדרת 'תושב האזור' כמשמעה בתקנות הביטוח הלאומי (זכויות וחובות לפי חוק הביטוח הלאומי לשאינם תושבי ישראל), התשמ"ז – 1987.

הוראות חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס"ז-2007 כנוסחן במועד הרלוונטי לערעור

6. סעיף 1 לחוק, כנוסחו במועד הרלוונטי לערעור זה, קבע כי מטרתו הינה:

"...לפצות את נפגעי הפוליו שלקו בישראל במחלת שיתוק ילדים ובכך לבטא את מחויבותה של מדינת ישראל כלפיהם".

"נפגע פוליו" על פי הוראות סעיף 2 לחוק, הוא סעיף ההגדרות, הוגדר (במועד הרלוונטי לערעור) כך:

"תושב ישראל שלקה בישראל במחלת שיתוק ילדים ושרופא מוסמך או ועדה רפואית לעררים כאמור בסעיף 7 קבעו כי נגרמה לו נכות עקב אותה מחלה".

"תושב ישראל" על פי הוראת סעיף 2 לחוק הנו:

"מי שהוא תושב ישראל או תושב ישראל באזור לענין חוק הביטוח הלאומי, וכל עוד הוא תושב כאמור".

גדר המחלוקת