פלוני נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז באר שבע והדרום ואח'

האם יש לבטל את הענקת זכויותיו של החייב בדירת בני הזוג לבת זוגו במסגרת הסכם גירושין, המקביל להליך להתרת נישואיהם?

רקע וטענות הצדדים

1.ביום 26.5.21 הגיש הנאמן בקשה לביטול הענקה מכוח סעיף 220(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי , בגין הסכם גירושין מיום 2.5.16 אשר קיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה באילת ובו התחייב החייב להעביר את זכויותיו בדירה ברחוב XXX באילת לאישה, המשיבה.

בפרוטוקול הדיון הצהירו הצדדים כי הדירה שווה כ- 900,000 ₪ ורובצת עליה משכנתא בסך של כ- 400,000 ₪, ולכן עולה כי מדובר בוויתור של כ- 250,000 ₪ נכון למועד הסכם הגירושין. במקביל לוויתור על זכויותיו התחייבה המשיבה לשאת במלוא תשלומי המשכנתא. נקבעו מזונות בסך 3,400 ₪ לשני קטינים והצדדים וויתרו הדדית על כל רכוש וזכויות אחרות מכן סוג שהוא. אין בהסכם התייחסות לחובות משותפים או לחשבונות בנק של הצדדים.

בבקשת הנאמן הפנה לכך כי הדירה עדיין רשומה על שם בני הזוג וכי בבירור בפני הנאמן הצהיר החייב כי בעת הוויתור היה חייב כסף לבנקים בסך של 100,000 ₪ עליהם הצהיר בבקשתו.

על בסיס נתונים אלו טוען הנאמן כי החייב העביר זכויותיו בנכס ללא תמורה או בתמורה שאינה הולמת וכי היה מצוי בחובות בעת העברת הנכס. מאחר והוויתור היה ביום 2.5.16 והבקשה לצו לפתיחת הליכים הוגשה לממונה ביום 31.12.19, הפעולה היא בטווח ארבע השנים המאפשר ביטולה, ולכן סבור הנאמן כי התמלאו כל תנאי החוב ועתר לביטול הפעולה.

2.החייב, בייצוג קודם, טען בתגובתו לבקשה כי העניק את הדירה בתום לב למען הבטחת קורת גג לילדיו, מתוך הבנה כי המשיבה תשלם את החוב במשותף לבנק מזרחי בסך של כ- 100,000 ₪. עוד טען כי חובותיו בהליך זה נוצרו משנת 2017 ואילך. ביחס לחובות משותפים טען שהיה חוב לבנק ירושלים שאת פרטיו לא מכיר וחוב לבנק מזרחי בסך של כ- 100,000 ₪, אותו התחייבה המשיבה לסלק אולם לא עשתה כן ונכלל בהליך פש"ר קודם של החייב.

3.המשיבה לא הגיבה לבקשה והחייב התנגד לה בקול ענות חלושה, ובדיון מיום 23.2.22 ניתנה החלטה על ביטול הענקה. לאחר שמונה שמאי שביקר בדירה לצורך יישום ההחלטה, ומצא כי שווי הדירה כ- 1,310,000 ₪, הגישה המשיבה ביום 30.11.22 בקשה לביטול ההחלטה.

בבקשתה פירטה את מסכת חייה והבעיות הרפואיות שלה ושל הבת הקטינה ואת הסיבות בגינן לא הבינה כי עליה להתייחס לבקשה. החייב, לאחר החלפת ייצוג, מתנגד לביטול ההחלטה ותומך בעמדת הנאמן. לאחר הגשת תגובות נוספות נקבע דיון חוזר בבקשה לביטול הענקה ביום 7.2.23.

דיון והכרעה

4.לאחר בחינת טענות המשיבה, ועמדת הנאמן כי ראוי לדון בבקשה שנית לגופה, מצאתי כי למרות מחדלי המשיבה, ניתן הסבר למחדלה להתייצב ולאור הנושא העומד על הפרק, גורל דירת מגוריה, יש לדון בבקשה לגופה. על כן, אני מורה על ביטול ההחלטה שניתנה בהעדר המשיבה ביום 23.2.22.