(שמזה) שומרוני ואח' נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב ואח'

1.בהליך זה מתבררים הליכי חדלות פירעון בעניינו של מר פלוני (להלן: היחיד), שבמסגרתם מינה הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (להלן: הממונה), את עו"ד ליאור בן-יוסף לוי כנאמנת ליישום ההליך (להלן: הנאמנת). לפניי בקשת הנאמנת להורות על ביטול פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה, לפי סעיף 220 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: החוק). הבקשה מתייחסת לנכס מקרקעין בשכונת XXX בXXX, הידוע כגוש XXX חלקה XXX (להלן: הנכס) – מדובר בדירת מגורים זעירה בשטח של 33 מ"ר הצמודה לה מרפסת לא מקורה בשטח 46 מ"ר. הנכס נרכש על-ידי היחיד ורעייתו לשעבר, גב' פלונית (להלן: המשיבה), במהלך תקופת נישואיהם. לימים הסכימו היחיד והמשיבה על העברת חלקו של היחיד בנכס למשיבה, תמורת סכום כספי מסוים, וזאת במסגרת הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק-דין בבית המשפט לענייני משפחה בשנת 2018 (להלן: ההסכם משנת 2018). הסכם נוסף שנערך ביחס לנכס בשנת 2022, התייחס אף הוא לסכום כספי – נמוך מן הסכום מושא ההסכם משנת 2018 – אשר על המשיבה לשלם ליחיד על מנת שהזכויות בו יועברו אליה (להלן: ההסכם משנת 2022). הנאמנת סבורה כי העברת זכויות היחיד למשיבה בנכס, עולה כדי גריעת נכס מקופת הנשייה ומכאן הבקשה דנא.

רקע

2.ביום 21.12.2022 הגישו נושיו של היחיד, גב' אסתר שומרוני ומר אילן שומרוני (להלן: הנושים), בקשה לצו פתיחת הליכי חדלות פירעון ליחיד. הבקשה הוגשה לאחר שביום 15.11.2022 ניתן לטובת הנושים פסק דין ב-ת"א (מחוזי ת"א) 29126-10-21, אשר במסגרתו חויב היחיד לשלם להם סכום כספי בסך 465,000 ש"ח. במסגרת הבקשה לפתיחת הליכים כמו גם במסגרת הבקשה לסעד זמני שהוגשה בד בבד עם הבקשה, טענו הנושים, בין היתר, כי זמן קצר מאוד לפני מתן פסק הדין, ביום 6.10.2022, העביר היחיד את זכויותיו בנכס לידי רעייתו לשעבר, המשיבה, באופן המעלה חשד להברחת נכסים.

3.ביום 6.2.2023 ניתן צו פתיחת הליכים בהיעדר התנגדות מטעם היחיד. בנוסף, במסגרת ההחלטה המורה על מתן הצו, ניתן הסעד הזמני שהתבקש על-ידי הנושים, קרי צו איסור דיספוזיציה על זכויות היחיד בנכס (להלן: הסעד הזמני). לעניין זה צוין בהחלטה המורה על מתן הסעד הזמני, "כי מתעוררות תהיות לכאוריות בקשר עם העברת הזכויות, לרבות בקשר עם התמורה שעליה סוכם, הן בשנת 2018 (כאשר לטענת היחיד והפרודה – הם הסתמכו על חוות-דעת שמאית משנת 2015), הן בשנת 2022 (כאשר לא הוסבר באופן סדור על בסיס איזה תחשיב חובות נטענים של היחיד לפרודה, הופחתה התמורה)". עוד הודגש בהחלטה, כי "יש ליתן את הדעת לכך שאין חולק כי השלמת העברת הזכויות בנכס נעשתה בטרם הועברה ליחיד מלוא התמורה שעליה הוסכם במסגרת ההסכם משנת 2022 (ראו בהקשר זה גם חקירתה הנגדית של הפרודה במסגרת הדיון בבקשה, פרוטוקול, עמ' 10, ש' 5-1). גם נתון זה עשוי לעורר שאלות שונות. בנסיבות אלה אני סבור כי יש לאפשר לנאמן אשר ימונה בהליך לבצע את מלוא הבדיקות הנדרשות ביחס להעברת הזכויות, וזאת כמובן מבלי לטעת מסמרות לגופו של עניין בשלב הנוכחי [...]".

4.הבקשה שלפניי לביטול פעולה הוגשה על-ידי הנאמנת ביום 4.7.2023. בבקשה צוין, כי מחקירות שביצעה הנאמנת עלה, לטענתה, כי זכויותיו של היחיד בנכס, ששוויין נאמד לשיטה בכ-1.1 מיליון ש"ח, הועברו למשיבה תמורת סך של 196,000 ש"ח בלבד (קרי, שיעור של 16% משווי הזכויות). הנאמנת ציינה, כי המשיבה והיחיד טוענים כי שולמו למשיבה סכומים נוספים מעבר לכך, בדרך של קיזוז חובות והתחשבנויות שונות. אלא שלדבריה, לא היחיד ולא המשיבה הציגו כל אסמכתא לביצוע תשלומים נוספים מעבר לסך של 196,000 ש"ח. לאור האמור טוענת הנאמנת כי מתקיימים התנאים המצטברים הקבועים בסעיף 220(א) לחוק, קרי כי הפעולה נעשתה בתמורה שאינה הולמת; הפעולה נעשתה בתוך תקופת ארבע השנים שקדמו להגשת הבקשה לפתיחת הליכים; והיחיד היה בחדלות פירעון במועד ביצוע הפעולה (כאשר קיימת חזקה לכך לפי סעיף 220(ב) לחוק). לפיכך, עתרה כאמור הנאמנת להורות על ביטול העברת הזכויות בנכס מהיחיד למשיבה, באופן שיאפשר לכלול את זכויותיו של היחיד בנכס, בקופת הנשייה.

5.המשיבה טענה בתשובתה לבקשה שהוגשה ביום 24.9.2023, כי יש לדחות את בקשת הנאמנת על הסף ולגופה, תוך חיוב הנאמנת בהוצאות. לטענת המשיבה, הבקשה הוגשה תוך שימוש לרעה בהליכי משפט ופגיעה בעקרון סופיות הדיון, שכן מדובר לשיטת המשיבה בניסיון לערער על פסק דין חלוט של בית המשפט לענייני משפחה. בהקשר זה טוענת המשיבה, בין היתר, כי ביום 20.12.2018 ניתן בבית המשפט לענייני משפחה פסק-דין שבמסגרתו ניתן תוקף של פסק-דין להסדר הגירושין בינה לבין היחיד (קרי להסכם משנת 2018), שלפיו הוסדרה העברת זכויות היחיד בנכס למשיבה, כחלק מאיזון המשאבים בין הצדדים, וזאת בתמורה לסך של 450,000 ש"ח. המשיבה מדגישה כי לא מדובר בהסכם גירושין "רגיל" שקיבל אישור פורמלי גרידא, אלא בפסק דין מוסכם שנערך, למעשה, על ידי בית המשפט לענייני משפחה עצמו, לאחר שהצדדים הגיעו לדיון כשאינם מיוצגים. המשיבה מדגישה עוד, כי הדיון בפניי בית המשפט לענייני משפחה התקיים כאמור לאחר הליך גישור בין הצדדים, שהחל בתחילת 2017, ולאחר שהיחיד עזב כבר את הבית המשותף. המשיבה טוענת כי הנאמנת לא הוכיחה בנסיבות אלה אף לא אחד משלושת התנאים המצטברים הנדרשים בסעיף 220 לחוק. ראשית, הפעולה בוצעה למעלה מארבע שנים מיום הגשת בקשת חדלות הפירעון (שהוגשה ב-21.12.2022). המשיבה מדגישה עוד לעניין זה כי היא אינה נחשבת "קרובה" של היחיד לעניין זה, ולכן ממילא המועד הרלוונטי לבחינת הפעולה הינו שנתיים בטרם פתיחת ההליך ולא ארבע שנים בטרם פתיחת ההליך. שנית, המשיבה טוענת, כי לא הוכח שהיחיד היה בחדלות פירעון במועד ההעברה או שההעברה הביאה אותו למצב של חדלות פירעון. להיפך, לשיטתה במועד בו ניתן תוקף של פסק-דין להסדר הגירושין, התביעה כנגד היחיד שבגינה נפתח הליך חדלות הפירעון טרם הוגשה, ובית המשפט לענייני משפחה אף קבע בפברואר 2022 כי היחיד הוא בעל נכס נוסף (חנות) שיכול לשמש כבטוחה. שלישית, ובאשר לתמורה, המשיבה מפרטת בהרחבה כיצד שילמה ליחיד תמורה מלאה לשיטתה בסך 450,000 ש"ח עבור חלקו בדירה, באמצעות תשלומים והתחשבנויות שונות: סך של 82,438 ש"ח באמצעות נטילת חלקו בהלוואה; סך של 48,574.63 ש"ח באמצעות איפוס חוב מזונות בהוצאה לפועל; סך של 54,120 ש"ח בדרך של קיזוז מזונות עתידיים; סך של 4,180 ש"ח מעיקול קרוב של קצבת נכות; סך של 10,000 ש"ח בגין חוב הוצאות משפט; סך של 196,000 ש"ח בהעברה בנקאית ביום 6.10.2022; סך של 40,000 ש"ח בקיזוז הלוואות שנתנה ליחיד; והיתרה בסך 42,000 ש"ח אשר שולמה בארבעה תשלומים שונים. המשיבה מוסיפה עוד, כי ויתרה בהסדר הגירושין על כתובתה ששווייה מוערך בסך של כ-200,000 ש"ח וכן על ההון העצמי ששילמה בעצמה עבור הנכס בסך כ-210,000 ש"ח, כך שלמעשה שילמה כמעט 900,000 ש"ח עבור חלקה בנכס. לטענת המשיבה, היא גם נושאת לבדה בתשלומי המשכנתה הרלוונטיים עוד משנת 2016.

6.בתשובת היחיד מיום 10.9.2023 נטען כי העברת הזכויות בוצעה בתמורה וכי אין עילה להיעתר לבקשת הנאמנת. לטענתו, העברת הזכויות בנכס נעשתה במסגרת הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין, בתמורה שאושרה על ידי בית המשפט לענייני משפחה. הליך הגירושין נמשך 4 שנים, והחל הרבה לפני מתן פסק הדין שבגינו הוגשה הבקשה לפתיחת הליכים. עוד מציין היחיד בהקשר זה, כי שנתיים לפני מתן פסק הדין האמור נרשמה הערת אזהרה על זכויותיו בנכס לטובת המשיבה. עוד טוען היחיד כי התמורה נקבעה על ידי בית המשפט לאחר איזון משאבים במסגרת הליך הגירושין, ולכן אין לנאמנת סמכות לערער עליה. היחיד טוען שבנסיבות אלה, אין תחולה לסעיף 220 לחוק חדלות פירעון, שכן ההעברה לא בוצעה ללא תמורה או בתמורה שאינה הולמת, ולא נעשתה במטרה להבריח נכסים.

7.ביום 27.9.2023 נקבע כי דיון בבקשה יתקיים ביום 8.11.2023. אלא שעקב מצב החירום המיוחד ששרר במועד שבו תוכנן הדיון להתקיים, לא ניתן היה לקיימו. אי לכך, ביום 9.11.2023 נדחה הדיון ליום 8.2.2024. במהלך הדיון (תמליל הישיבה יכונה להלן למען הנוחות – התמליל) נחקרה המשיבה בחקירה נגדית על תצהירה, על-ידי הנאמנת, ובתום הדיון נקבע כי הצדדים יגישו סיכומים בכתב. בהמשך לכך הוגשו סיכומי הנאמנת ביום 11.4.2024. זמן מה לאחר מכן עתרה המשיבה למחיקת סיכומי הנאמנת בשל הרחבת חזית. ביום 5.5.2024 הגישה הנאמנת תשובה לבקשה למחיקת סיכומיה ועתרה, בנוסף, למתן היתר להגשת ראיית הזמה. בינתיים נקבע דיון בפניי בצו השיקום הכלכלי שהתקיים ביום 31.5.2024. בתום הדיון נקבע כי ההליך אינו בשל בשלב זה להכרעה בצו השיקום. בד בבד נדונה בדיון גם בקשת המשיבה למחיקת סיכומי הנאמנת וכן בקשת הנאמנת להגשת ראית הזמה. נקבע, לעניין שתי בקשות אלה, כי "ככלל אין מקום להורות על מחיקת כתבי טענות מן הטעם של הרחבת חזית ויש להכריע בטענות כגון דא במסגרת ההחלטה הסופית [...] לפיכך [...] אין מקום להורות על מחיקת סיכומי הנאמנת והמשיבה 3 תוכל להעלות את הטענות להרחבת חזית בסיכומי התשובה [...] וטענות הצדדים לעניין זה שמורות להם במלואן. הסוגיה השנייה התלויה ועומדת בקשר עם הבקשה לביטול הענקה עניינה בבקשת הנאמנת לצרף ראיית הזמה. נשמעו לעניין זה טיעונים קצרים ואף המשיבה 3 ביקשה לומר מספר דברים שבסיומם ביקשה הנאמנת שהות של 7 ימים להודיע האם היא עומדת על בקשתה בעניין זה. הנאמנת תגיש אפוא הודעה עד ליום 28.5.2024 וככל שהנאמנת תעמוד על בקשתה תינתן החלטה משלימה לרבות המועדים להגשת סיכומי התשובה."

בהמשך להחלטה זו הודיעה הנאמנת ביום 28.5.2024 כי היא חוזרת בה מן הבקשה להגשת ראית הזמה מבלי שיהיה בכך כדי לוותר או להודות בכל טענה שהיא. לאחר מכן, הוגשו סיכומי המשיבה ביום 20.6.2024.