בועז נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז ירושלים ואח'

בעניינו של היחיד ניתן ביום 28.4.20 צו לפתיחה בהליכים והוטל עליו תשלום חודשי בסך 1,000 ₪.

במסגרת ההליך הוגשו שתי תביעות חוב: האחת, של תאגיד מי אביבים, בסכום זעום של 39 ₪. תביעת החוב השנייה, של "קרנית", אושרה על ידי הנאמן בסכום של 855,891 ₪. מדובר בתביעת שיפוי בגין פיצויים ששילמה קרנית לעיזבון קורבן תאונת דרכים שבה היה מעורב היחיד כשנהג על אופנוע ללא ביטוח.

מדו"ח ממצאי הבדיקה שהגיש הנאמן עלה כי היחיד שיתף פעולה באופן חלקי בחקירתו, במובן זה שענה על שאלות שהופנו אליו אך לא המציא את המסמכים שהתבקש להמציא ומסר מידע לא אמין וכוזב על אודות מידת מעורבותו בעסקים שבהם עבד ועובד כעת.

על פי ממצאי הנאמן, המידע שמסר היחיד סותר מידע שנמסר על ידי הנושה קרנית במסגרת חקירה פרטית שנערכה מטעמה. בנוסף היחיד הגיש אמנם דוחות על הכנסות והוצאות כסדרם, אך לא צירף לדוחות אלה מסמכים מהותיים שיש בהם כדי להשפיע על בדיקת מצבו הכלכלי ועל קביעת התשלום החודשי כגון אישור בדבר תשלום דמי שכירות לדודתו ואישור על השכר שמקבל. בהקשר זה יוער, כי על פי ממצאי הנאמן היחיד הודה בחקירתו מיום 12.8.21 כי הוא מקבל משכורת גבוהה יותר מזו המדווחת על ידו.

על פי ממצאי הנאמן, לאחר שחרורו של היחיד מהכלא, הוא עבד במקום עבודה קבוע במשך תשע שנים. חודשים ספורים לאחר שעזב מקום עבודה זה, החל לעבוד אצל דודו בעסק של חומוסיה, שנפתח על ידי הדוד במיוחד עבור היחיד. מבחינת הרישומים, העסק מתנהל על שם הדוד ואולם היחיד ציין בחקירתו כי הוא הרוח החיה בעסק וכי אם אינו מתייצב לעבודה, העסק סגור. אף על פי כן, היחיד דבק בגרסה כי הוא שכיר בלבד ולא המציא מסמכים כלשהם המלמדים על הכנסות העסק. לאחרונה נסגר עסק החומוסיה והיחיד החל לעבוד בעסק אחר של הדוד, מסעדה המנוהלת על ידי אם בתו של היחיד. גם ביחס לעסק זה לא המציא היחיד מסמכים כלשהם.

היחיד בן 40, רווק, ולו ולפרודתו ילדה משותפת שהוא משלם בגינה מזונות בסך של כ- 1,200 ₪ לחודש, על פי הסכמה עם הפרודה שלא קיבלה תוקף של פסק דין. היחיד טען כי מתגורר ביחידת דיור בבית שהושכר על ידי דודתו מדודו, אחיה, אותו דוד שהוא הבעלים של מסעדת הבשרים והחומוסיה שבהם עבד ועובד היחיד. היחיד משלם דמי שכירות עבור המגורים ביחידה, שגודלה כ-35 מ"ר בסך של 3,200 ₪ כאשר דמי השכירות הממוצעים עבור בית פרטי באותו היישוב עומדים על סך של כ - 4,900 ₪. בדיון שהתקיים לפניי התברר כי לא מדובר ביחידת דיור אלא "ביחידת הורים" בתוך בית הדודה, הכוללת חדר שינה, אזור הסבה, שירותים ומקלחת. היחיד לא המציא אסמכתאות כלשהן על תשלום דמי השכירות לדודתו, שכן לטענתו אין לו חשבון בנק והוא נוהג להתנהל במזומן. בדיון שהתקיים לפניי טען היחיד כי דמי השכירות הגבוהים נובעים מהעובדה שהוא גם אוכל אצל הדודה, לא משתתף בחשבונות חשמל ומים והיא אף מסיעה אותו מידי פעם ממקום למקום בהיותו פסול מנהיגה.