חדד נ' עאמר ואח'

פסק דין

בפניי תביעת נזקי רכוש לרכב.

אין חולק, כי הנתבע מס' 1 פגע ברכב התובע מאחור והסב לו נזק מסוים מאחור.

הנתבע מס' 1 הודה באחריותו, אם כי ניסה עד מאוד לגמד את נסיבות אירוע התאונה, תוך ציון כי מדובר היה בנזק קל, כאשר הצדדים נמצאים בעצירה מוחלטת ברמזור.

מכל מקום, המחלוקת התייחסה לשאלת הנזק בלבד.

אין חולק, כי על מנת להקטין עלויות הסכימו הצדדים להגיע במשותף למוסך חמודי עליו המליץ הנתבע 1, מתוך כוונה לתקן את הרכב ולא להפעיל את הביטוח.

הרכב אכן נשאר במוסך יומיים עפ"י עדותו של בעל המוסך, ובמהלך פרק זמן זה תוקן עפ"י חשבונית שהוצאה בעלות של 500 ₪ בלבד.

החשבונית שהוצאה, המתייחסת לתיקון המיצובישי של התובע, עניינה ביישור מגן אחורי וצביעת מכסה מטען. בשום מקום לא מופיע בחשבונית, כי המגן האחורי הפנימי פורק ונבדק, למרות שבעל המוסך שהעיד בביהמ"ש ציין כי עשה זאת במפורש.

עוד ציין בעל המוסך, כי לאחר שפרק את אותו מגן אחורי פנימי, מצא לטענתו, כי יש נזק ויש "גלים" כהגדרתו המלמדים על פגיעה מאחור, ואולם לאור העובדה, כי מדובר היה בנזקים ישנים שנראה עליהם חלודה, הוא לא תיקן את הנזקים האמורים והסתפק ביישור המגן האחורי וצביעת מכסה המטען. לטענתו של בעל המוסך אלה אינם נזקים שנגרמו בתאונה זו שכן אין המדובר בנזקים חדשים.

לטענת הנתבע 1, היה התובע שבע רצון מן התיקון, למעט נזילות צבע, עליהם התלונן, אשר גם אותם בעל המוסך היה נכון לתקן, ואולם התובע מסיבותיו שלו בחר להגדיל את הנזק, לפנות לשמאי ולתבוע נזקים נוספים העולים כדי 4,500 ש"ח נוספים והמוכחשים.

בעניין זה העיד התובע, אשר הכחיש את שביעות רצונו מן התיקון וטען שלמעשה מדובר בתיקון רשלני, שלמעשה לא תיקן את הנזקים שנגרמו מהתאונה והדבר אילץ אותו לפנות לשמאי.

התובע העיד את השמאי מטעמו, מר כהן תמיר, אשר אף הגיש חוו"ד משלימה בהתאם להחלטת ביהמ"ש מיום 29.3.11.

עפ"י חוות דעת השמאי כהן תמיר, מדובר בנזקים לפגוש האחורי הפנימי שבעליל נגרמו כתוצאה מן התאונה הנוכחית. השמאי העיד, כי היו נזקים במגן הפנימי האחורי, אשר לטענתו לא סביר שפורק כלל על ידי המוסכניק, אליו פנו הצדדים וכי מדובר בנזקים חדשים, שכן לא הייתה חלודה על גבי אותם נזקים.

למען הסר ספק, התובע לא הכחיש בעדותו את חקירתו בפני חוקר של הנתבעת, כי לפני 4 שנים לערך הייתה לו תאונה מאחור שלא תוקנה, ואולם תאונה שכזו הייתה צריכה להשאיר סימנים בפגוש האחורי הקדמי הפנימי באופן שהיה צריך להיות חלודה והשמאי טען מפורשות שחלודה כזו לא הייתה ולא סביר אפוא שמדובר בנזקים שנגרמו בתאונה זו.

מדובר אפוא בחוות דעת אחת מול עמדה אחרת של המוסכניק אליו פנו הצדדים.

חוות דעת השמאי הטוען שמדובר בנזקים שנגרמו בתאונה זו וכן הטענה כי הפגוש האחורי הפנימי לא פורק כלל ואילו המוסכניק הטוען, כי פירק גם פירק את הפגוש האחורי הפנימי ומצא שם חלודה המלמדת על קיומם של נזקים שאינם קשורים בתאונה זו.

בין שתי העמדות, אני מעדיף את עמדת התובע ואת השמאי מטעמו ואנמק:

ראשית, החשבונית אליה מפנה המוסכניק כלל לא מצביע על פירוק הפגוש האחורי הפנימי. לא הוצגה כל תמונה המלמדת על קיומה של חלודה. לא הוצגה כל ראייה בעניין.

שנית, עלי לציין, כי הסכום הנמוך מאוד שבו תוקן הרכב ע"י המוסכניק מעורר סימני שאלה רבים. היעלה על הדעת שרכב יהיה יומיים במוסך, יעבדו עליו יום שלם, יפרקו מגנים, יישרו מגן אחורי ויצבעו מכסים בעלות של 500 ₪ בלבד? הדבר נראה בעיני בלתי סביר.

זאת ועוד, עפ"י עדותו של הנתבע, הרכב שלו עצמו שניזוק בחלק הקדמי, תוקן בעלות של 600 ₪ ע"י אחיו שהינו מוסכניק.