חדד נ' מדינת ישראל

פסק דין

ערעור פלילי 3015/09, מדינת ישראל נ' פואד קדיח (לא פורסם, מיום 20.07.10) אמר "הלכה ידועה היא, כי ערכאת הערעור תתערב בחומרת העונש שיוטל ע"י הערכאה הדיונית רק במקרים חריגים של סטייה ברורה ממדיניות הענישה הראויה..."

בפניי ערעור על גזר דינו של בית משפט לתעבורה בת"א-יפו (כב' השופט מ. דרורי), אשר גזר לו למערער בשל שני תיקים – האחד של נהיגה בפסילה, ואחר נהיגה כאשר רישיון הנהיגה אינו תקף, וכן עבירה של נהיגה ברכב ללא ביטוח תקף, עונש של פסילה בפועל בת 15 חודשים, פסילה מותנית, מאסר מותנה וקנס זעיר של 400 ₪.

מדובר בנהג יליד 1953, שברשותו רישיון נהיגה משנת 1974 ולחובתו 80 הרשעות, כולל ההרשעה הנוכחית. הרבה מהרשעותיו עניינן נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף, חלקן עבירות בטיחותיות, מהירות או נהיגה ברכב לא תקין ואחרות.

בנסיבות אלה, צירוף עבירה של נהיגה בפסילה, שהיא כשלעצמה מצדיקה ענישה מחמירה, ונהיגה ללא ביטוח וללא רישיון תקף ועבר מכביד, לא אוכל בשום פנים ואופן לומר שגזר דינו של בית משפט קמא הינו בלתי סביר ואפילו לא אוכל לומר שמדובר בענישה מחמירה.

היום ממש גזרתי, במסגרת ערעור, על נהג שנהג בפסילה עונש חמור, תוך שהנני מתערב בגזר דינו של בית משפט לתעבורה, אשר הסתפק בהטלת עונש פסילה בפועל של שלושה חודשים, בוודאי שאין כל הצדקה להתערב בגזר דין שבו הוטלו על נהג כפי שהמערער נוהג כשמדובר בשתי עבירות כמצוין. הערעור נדחה.

ניתנה והודעה היום ט' אלול תשע"א, 08/09/2011 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

הוקלד על ידי: נופר דוידי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: