חדד ואח' נ' לוי

החלטה

בפני בקשת המבקש, הנתבע, לדחית התביעה על הסף בגין מעשה בית דין.

טענות המבקש

לטענת המבקש, ביום 22.4.13 הוא הגיש תביעה בסדר דין מקוצר בתא"ק 37575-04-13 (להלן: "התביעה הראשונה") לסעד כספי נגד המשיבים בעילה שיסודה יחסי השכירות ששררו בין הצדדים.

המשיבים הגישו בקשה למתן רשות להתגונן ולמחיקת כותרת.

ביום 7.10.13 ניתן פסק דין בבית משפט השלום ולפיו התביעה נדחתה.

ביום 11.9.13 הגישו המשיבים כתב תביעה בסדר דין מהיר נגד המבקש בעילה הזהה לעילת התביעה בתביעה הראשונה.

המשיבים מנועים מהגשת כתב תביעה נגד המבקש הן בשל מיצוי העילה בויתור הטענות ההדדיות שבין הצדדים והן בגין השתק עילה מאחר ופסק הדין מהווה מעשה בית דין.

טענות המשיבים

לטענת המשיבים, הם פנו ביום 14.4.13 במכתב התראה למבקש הדורש ממנו לפצות אותם בגין עוגמת נפש שנגרמה להם עקב נזקי רטיבות בדירה שאותה שכרו ממנו. בתגובה למכתב זה הגיש המבקש ביום 22.4.13 כתב תביעה בסדר דין מקוצר, במסגרת התביעה הראשונה ובו טען כי המשיבים נותרו חייבים לו דמי שכירות.

ביום 11.9.13 הגישו המשיבים את כתב התביעה נגד המבקש בתיק דנן וביום 7.10.13 התקיים דיון בבית המשפט בבקשת הרשות להתגונן שהגישו המשיבים בתביעה הראשונה, במסגרת הדיון בבקשת הרשות להתגונן בתביעה הראשונה, נחקר המבקש והודה כי אין בסיס לתביעה וכי המשיבים אינם חייבים לו דמי שכירות. בעקבות כך ניתן בתביעה הראשונה פסק דין שדחה את התביעה תוך חיוב המבקש בהוצאות.

פסק הדין שניתן בתביעה הראשונה אינו קובע דבר וחצי דבר לגבי התביעה הנוכחית, תביעה שעדיין לא נידונה, לטענת המשיבים אין בעובדה לפיה תביעת המבקש נדחתה כדי להשליך על התביעה הנוכחית.

לטענת המשיבים הם מעולם לא ויתרו על טענותיהם, נהפוך הוא, המשיבים עדכנו את בית המשפט על כך שתביעתם נגד המבקש תלויה ועומדת, דבר שנרשם בפרוטוקל הדיון ולפיכך אין בפסק הדין בתביעה הראשונה כדי להוות השתק עילה.

דיון והכרעה

בתביעה הראשונה תבע המבקש מהמשיבים יתרת חוב דמי שכירות, כאשר במועד הדיון בבקשת הרשות להתגונן התברר כי המשיבים לא נותרו חייבים דמי שכירות כלשהם, אלא שלפי טענת המבקש המשיבים הותירו נזקים במושכר, טענות שלא בגינן הוגשה התביעה.

בעקבות דברים אלו, המליץ בית המשפט לתובע להסכים לדחיית התביעה, ב"כ התובע, המבקש בתיק זה, הסכים לדחיית התביעה והתביעה נדחתה תוך חיוב המבקש בהוצאות.

במהלך הדיון הודיע ב"כ המשיבים לבית המשפט, כי הוגשה תביעה נגד המבקש בעקבות מכתב התראה שהוצא לו, כאשר מדובר בתביעה הנוכחית, בגין עוגמת נפש שנגרמה להם בתקופת השכירות.

התביעה הנוכחית באה לעולם והוגשה נגד המשיב עוד בטרם ניתן פסק דין בתביעה הראשונה, פסק דין שניתן בהסכמה, לאחר שהתברר כי טענות המבקש בתביעה הראשונה לא היו מבוססות.

המבקש טוען כי חרף האמור לעיל, פסק הדין שניתן בתביעה הראשונה יוצר מעשה בית דין ולפיכך דינה של התביעה הנוכחית להידחות על הסף וכי פסק הדין שניתן בתביעה הראשונה מיצה את העילה כולה.