חדאד נ' חב' לביטוח ואח'

פסק דין

1. תאונת דרכים מיום 23.2.10, בשעת אחר צהריים, ברח' עמק חפר בנתניה.

2.התובע, שנהג קטנוע, טוען שנסע בנתיב הימני, ואילו הנתבע 2 (להלן: הנתבע), שנהג טנדר גדול (טויוטה היילקס), נסע בנתיב השמאלי, מעט לפני הקטנוע.

התובע טוען כי לפתע, ללא איתות או סימון, "חתך" הטנדר ימינה אל נתיבו וחסם את דרכו, וכתוצאה מכך אירעה התנגשות בין שני כלי הרכב, אשר כתוצאה ממנה הועף התובע מהקטנוע, והקטנוע ניזוק כדי אובדן מוחלט.

3.הנתבע טוען כי הוא נסע בנתיב הימני, ולא בנתיב השמאלי, וכי ביקש לפנות ימינה למקום חנייה, ולשם כך אותת ובדק שהדרך פנוייה. לפתע הגיע הקטנוע במהירות רבה מימינו וניסה לעקפו מימין, וכך אירעה התאונה.

4.התובע טוען כי התאונה אירעה במרחק של כ- 10 מטרים בלבד לאחר כיכר, שאחריה מתפצל הרחוב לשני נתיבים. התובע העיד כי לאחר הכיכר הוא נסע בנתיב הימני, והנתבע - בנתיב השמאלי. התובע טוען כי לא יכול היה לפתח מהירות, במרחק 10 מטרים בלבד מהכיכר, ובכל מקרה, כופר הוא בטענת הנתבע כי הלה נסע מלכתחילה בנתיב הימני, וכי התובע ניסה לעקפו מימין.

עוד טען התובע כי על מנת לבצע את הפנייה ימינה, למקום החנייה, היה הנתבע צריך לבצעה מהנתיב השמאלי, בשל גודלו ואורכו של הטנדר. הנתבע כופר בטענה זו וטוען כי לא היה לו קושי לפנות למקום החנייה מהנתיב הימני.

הנתבע טען שהקטנוע ניזוק בחלקו האחורי, דבר שתומך בגירסתו. מנגד טען התובע, שההתנגשות היתה בחלק הקדמי של הקטנוע, ולא בחלקו האחורי, ולראייה הציג את תצלומי הנזק לקטנוע, ת/ 1, שאכן מראים שהפגיעה מההתנגשות היתה בחלקו הקדמי.

5.לאחר ששמעתי את הנהגים, אני מעדיפה את עדות התובע, שעשתה עלי רושם אמין יותר מעדות הנתבע. אף התצלומים ת/ 1 תומכים בגירסת התובע.

על כן אני מקבלת את התביעה.

6.אשר לסכום הפיצוי: התביעה הועמדה על סך 12,405 ₪, מהם נזק ישיר בסך 10.405 ₪ וסך 2,000 ₪ בגין עוגמת נפש והוצאות.

סכום הנזק הישיר התבסס על חוות הדעת של שמאי מטעם התובע, אשר קבע את ערך הקטנוע על פי מחירון לוי יצחק. מטעם הנתבעת 1 (חב' פניקס, מבטחת הנתבע) הומצאה חוות דעת שמאי נגדית, ובה נטען כי יש לקבוע את ערך הקטנוע על פי מחירון מוטו, שהוא המחירון המקובל לחישוב לגבי רכב דו גלגלי, יותר מאשר מחירון לוי יצחק. על פי מחירון מוטו, ערך הקטנוע נמוך יותר. בחוות הדעת הנגדית נאמר עוד כי שמאי התובע לא הביא בחשבון גורמים מפחיתי-ערך, ובעיקר - הקילומטראז' של הקטנוע והיותו של התובע הוא "יד" שישית בו. שמאי הנתבעת אמד את שיעור הפחתת הערך בגין גורמים אלה ב- 10%.

אין מחלוקת כי מגיע לתובע החזר של הוצאות הגרירה ושל שכ"ט השמאי.

לשאלתי השיב התובע כי אינו מעוניין בישיבה נוספת לשמיעת השמאים משני הצדדים, וכי הוא משאיר את חישוב סכום הנזק לשיקול דעת ביהמ"ש, בהתחשב בחוות הדעת של שמאי הנתבעת.

בהתאם לכך, נערך החישוב על בסיס ערך הרכב בהתאם למחירון מוטו, וקיבלתי אף את האמור בחוות דעת השמאי מטעם הנתבעת, בדבר הפחתה של 10% בגין גורמים מפחיתי-ערך, שלא הובאו בחשבון בחוות דעת השמאי מטעם התובע.

7.על פי האמור לעיל, עומד סכום הנזק על סך 6,399 ₪, על בסיס חוות הדעת של שמאי הנתבעת. לסכום זה יש להוסיף 505 ₪ עבור הגרירה ו- 900 ₪ בגין שכ"ט השמאי מטעם התובע;

ובסה"כ - 7,804 ₪.

8.אני מחייבת איפוא את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע 7,804 ₪ שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום התאונה: 23.2.10 ועד לתשלום בפועל.

עוד ישלמו הנתבעים, ביחד ולחוד, לתובע הוצאות המשפט בסך 500 ₪. אם לא ישולם סכום זה תוך 30 יום, הוא יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.

9.המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.