חגאזי נ' אבו אלהוא

פסק דין

לפני תביעה בגין נזקי תאונת דרכים שבו היו מעורבים רכביהם של התובע ושל הנתבע 1 (להלן –הנתבע). נתבעת 2 היא החברה המבטחת של רכב הנתבע.

התאונה ארעה ביום 6.9.10 באזור מישור אדומים.

התובע טען בכתב התביעה כי בעת שעמד עם רכבו ברמזור אדום, פגע בו רכב הנתבע מאחור "והדף אותו לרכב שלפניו וכתוצאה מכך סטה הרכב ימינה מעבר למדרכה". תיאור דומה מסר התובע לחברת הביטוח שלו.

התובע עותר לחייב את הנתבעים לשלם לו סך של 12,222₪ סכום זה כולל 11,120 ₪ בגין הנזק לרכב, בהתאם לחוות דעת שמאי שצורפה לכתב התביעה, וכן שכר טרחת שמאי בסך 1,102 ₪.

הנתבעים מודים בכתב ההגנה כי רכב הנתבע פגע ברכב התובע, אך טוענים כי רכב הנתבע לא הדף את רכב התובע וכי בעת ההתנגשות "לא היה מצוי רכב בקדמת רכב התובע וכי רכב התובע לא נהדף לעבר רכב אחר וכלל לא ניזוק בחלקו הקדמי" כתוצאה מן התאונה.  

בדיון תאר התובע את אופן התרחשות התאונה באופן שונה מן האופן שבו או תארה בכתב התביעה ובהודעה לחברת הביטוח. התובע העיד כי בעת שעמד לפני רמזור, עמד לפניו אוטובוס ובעת שהיה עצירה מוחלטת "הרגשתי מכה מאחור ונהדפתי קדימה. זה כל מה שקרה" (שורה 10 בעמ' 1 לפרוטוקול). התובע לא תאר בעדותו סטייה לצד ימין לעבר המדרכה, כפי שתיאר בכתב התביעה ובהודעה לחברת הביטוח.

לשאלת ב"כ הנתבעים, היכן נפגע רכבו מאחור בצד או באמצע, והאם נהדף קדימה או הצידה? השיב התובע כי נפגע באמצע וכי נהדף קדימה (שורות 18-23 בעמ' 1 לפרוטוקול).  

הנתבע העיד כי לא היה רמזור באזור התאונה, כי היו פקקים בשל עבודות בכביש וכי אכן פגע ברכב התובע מאחור. הנתבע הכחיש כי הייתה מדרכה באזור התאונה וכי רכב התובע נפגע בחלק הקדמי כתוצאה מן התאונה. הנתבע העיד כי עמדו רכבים לפני רכב התובע אך רכב התובע לא פגע בהם כתוצאה מן התאונה.

כפי שפורט לעיל, הנתבע טען בכתב ההגנה כי "לא היה מצוי רכב בקדמת רכב התובע", גרסה שונה מזו שמסר בעדותו.

התובע טען בסיכומיו כי לאור הבדלי הגרסאות שהציג הנתבע בכל הנוגע להימצאותו של רכב צד ג' לפני רכב התובע, יש להעדיף את גרסת התובע. התובע טען כי לאור חוות הדעת של השמאי שלא נסתרה על ידי חוות דעת נגדית, ולאור העובדה שהנתבע הודה כי פגע ברכב התובע מאחור, יש להעדיף את גרסתו. התובע ציין כי אין לייחס חשיבות לכך שלא תיאר באופן מדויק את אופן קרות התאונה כיוון שהשינוי בגרסאות בכל הנוגע לסטייה ימינה לכיוון המדרכה אינה משנה לבחינת האחריות לתאונה.

הנתבעים טענו בסיכומיהם כי התמונות של רכב התובע כפי שתועדו על ידי השמאי אינן מתיישבות עם גרסת התובע. לטענתם לו גרסת התובע הייתה נכונה היה מקום לראות נזק משמעותי יותר בחלק האחורי של רכב התובע. כמו כן מציינים הנתבעים כי יש לייחס חשיבות לשוני בין הגרסאות שהציג התובע בכל הנוגע לסטיית רכבו ימינה לעבר המדרכה. לטענתם, לו נפגע רכב התובע על ידי המדרכה, החלק העליון שמעל סמל הרכב לא היה נפגע כפי שרואים בתמונות. הנתבעים טוענים כי אין לייחס חשיבות לעובדה שכתב ההגנה נוסח כך שעולה ממנו כי הנתבע טוען כי לא היה מצוי רכב לפני רכב התובע בעת התאונה. לטענתם מדובר בכשל ניסוחי וכי גרסת הנתבע בעת הדיון תואמת את גרסתו בטופס ההודעה לחברת הביטוח.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי במסמכים ובתמונות אני מבכרת את גרסת הנתבעים.

אכן, מן התיאור לעיל עולה כי קיימת אי התאמה הן בגרסת התובע והן בגרסת הנתבע. ואולם, לבד מן העובדה שנטל הראיה הוא על התובע, הרי שהשוני בגרסה שהציג התובע מעלה תהיות לגבי התאמת גרסתו בעדות לתמונות הנזק שהציג. מיקום הפגיעה בחלק הקדמי של הרכב, בצידו הימני, מעלה חשד כי התובע בחר להציג בכתב התביעה ובהודעה לחברת הביטוח גרסה שתתאים לתמונות הנזק ומיקומם בצד ימין של החזית. גרסתו כפי שהציג בעדות לפיה הרכב נפגע ב"אמצע" ו"קדימה" (שורות 21-23 בעמ' 1) ללא סטייה ימינה, כפי שטען בכתב התביעה ובהודעה, אינה מתיישבת עם תמונות הנזק. (יצויין כי השמאי התמקד בצילום חזית הרכב בצד ימין בלבד בעוד שאת החלק האחורי צילם במלואו ולכן אני מסיקה כי הפגיעה בחלק הקדמי הייתה בצד ימין).

לעניין הסתירה בגרסת הנתבעים בכל הנוגע להימצאותו של רכב לפני רכב התובע, על אף שאני סבורה כי עובדה זו הינה מהותית לבחינת נסיבות התאונה, נחה דעתי כי השוני נובע מאופן ניסוח כתב ההגנה ולא משינוי גרסה. בכתב ההגנה מציינים הנתבעים כי "בעת ההתנגשות לא היה מצוי רכב בקדמת רכב התובע" וניתן לפרש זאת באופן שבעת המפגש בין הרכבים לא היה מפגש עם רכב בקדמת רכב התובע. ואולם אף מבלי לנתח את השינוי בגרסת הנתבעים כפיה שניתחתי לעיל, הייתי דוחה את תביעת התובע לפיצוי בגין הנזק במוקד האחורי, לאור התמיהות בגרסתו ונטל ההוכחה המוטל עליו.

מכל הטעמים לעיל, אני פוסקת כי הנתבעים אחראים אך ורק לנזקים שנגרמו במוקד האחורי של רכב הנתבע. נזק זה הוערך על יד השמאי בסך של 3,824 ₪. לסכום זה יש להוסיף שכר טרחת שמאי בסך של 1,102 ₪ ובסך הכל סך של 4,926 ₪.

לאור העובדה שהנתבעים הודו בחבותם לנזקי המוקד האחורי והביעו נכונות לשלם על כך קודם למועד הדיון, אני מפחיתה מן הסכום האמור סך של 800 ₪ בגין הוצאותיהם.

סך הכל ישלמו הנתבעים לתובע, יחד ולחוד, בתוך 30 ימים, סך של 4,126 ₪. לסכום יתווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה.