חברת פ.נעאמנה לשיווק ומסחר בע"מ ואח' נ' אקסלרוד

פסק דין

התובעת 1-3 הגישו כנגד הנתבע תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום הסך של 2,379,765 ₪, בגין חובות נטענים של חברת אקסלרוד יאיר חומרי בניין בע"מ (להלן: חברת אקסלרוד) כלפי התובעות, להם ערב הנתבע באופן אישי.

התובעת 1 הינה חברה שעיקר עיסוקה בתחום הייבוא והשיווק של ברזל לבניה.

התובעת 2 הינה חברה שעיקר עיסוקה בייצור מסמרים, רשתות וחוטי מתכת.

התובעת 3 הינה חברה שעיקר עיסוקה בייצור רשתות ברזל ומוצרי פלדה.

(להלן: התובעות)

הנתבע היה המנהל והבעלים של חברת אקסלרוד, ביחד עם רעייתו איטה אקסלרוד. חברת אקסלרוד עסקה בשיווק ומכירה של חומרי בניין, כלי עבודה, מוצרי אינסטלציה, ציוד פרזול ועיבוד מתכת וברזל.

ביום 22.4.10 ניתן צו פירוק קבוע לחברת אקסלרוד על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב (נספח 2 לכתב התביעה).

בשנת 2004 התקשרו התובעות עם חברת אקסלרוד בהסכם לאספקת מוצרים שונים, הכוללים רשתות ומוצרי ברזל ופלדה לבניה. במעמד ההסכם חתם הנתבע בשם חברת אקסלרוד על שלושה כתבי התחייבות מתמדת ובלתי חוזרת (נספח 5 לכתב התביעה).

במהלך השנים 2008-2009 רכשה חברת אקסלרוד מהתובעות מגוון מוצרים במסגרת ההתקשרות בין הצדדים.

הנתבע הגיש בקשת רשות להתגונן וביום 21.9.11 דחתה כב' הרשמת יפעת ביטון את טענותיו כנגד תובעת 2 וניתן פסק דין חלקי, לטובתה בסך של 882,870 ₪. עוד נדחו טענותיו לקיזוז בגין נזקים שנגרמו לטענתו לחברת אקסלרוד על ידי תובעת 1.

באשר ליתרת סכום התביעה, ניתנה לנתבע רשות להתגונן בענין טענתו לפיה לא סופקו מלוא הטובין נשוא התביעה (לאחר שדרישתו לקבל תעודות משלוח במסגרת הליך הבר"ל לא נענתה) ובענין טענתו כי כתב הערבות בו מחזיקה תובעת 3 אינו תקף.

טענות התובעות

התובעות טוענות כי במהלך השנים 2008-2009 נהגו לספק טובין לחברת אקסלרוד. לטענתן, החברה קיבלה את כל הסחורה שהוזמנה על ידה בהתאם למפורט בחשבוניות המס ובתעודות המשלוח. עוד נטען כי התובעות מהנתבע, על חשבון החוב, המחאות של חברת אקסלרוד אולם המחאות אלו לא כובדו מחמת העדר כיסוי מספיק או מחמת הגבלת החשבון.

לטענת התובעות, במהלך השנים 2008-2009 רכשה מהן חברת אקסלרוד מוצרים שונים ונותרה חייבת לתובעת 1 סך של 1,203,217 ₪ ולתובעת 3 סך של 293,678.30 ₪.

טענות הנתבע

הנתבע מכחיש את החוב המיוחס לחברת אקסלרוד; לטענתו, חלק ניכר מן הסחורה נשוא החשבוניות שהציגה התובעת 1 לא סופקה בפועל למקום עסקה של החברה; מרבית תעודות השקילה בגין הסחורות לא נחתמו על אף כי מדובר בנוהג מקובל בקרב העוסקים בתחום, ותעודות המשלוח לא נחתמו על ידי האדם המוסמך מטעם חברת אקסלרוד.

הנתבע מדגיש כי רק חשבוניות שאושרו ונחתמו כדין יש בהן כדי לחייב את החברה ואף אותו כערב אישית. על כן, לטענתו, לא ניתן לראות כראיה למסירת הסחורה או כאישור על לקבלתה חשבוניות שאינן חתומות וחשבוניות שלא אושרו על ידי מי מעובדי החברה המורשים. לגירסתו, חלק ניכר מהחשבוניות אינן נושאות את חותמת החברה או את חתימת מי משני המורשים היחידים לחתום על תעודות המשלוח, דהיינו הנתבע ומר חאלד מחמיד. כמו כן נטען כי חלק מהחשבוניות אינן נושאות את פרטי אישור קבלת הסחורה במלואם וכמוסכם, ובכלל זאת לא צוין שמו המלא של מקבל הסחורה, מספר תעודת הזהות, מקום הפריקה וחתימת המקבל.

הנתבע מתכחש גם לחוב הנטען כלפי התובעת 3 וטוען כי מרבית המוצרים נשוא החשבוניות שהציגה התובעת 3 לא סופקו בפועל ולא נתקבלו על ידי האדם המוסמך מטעם החברה לקבלם. עוד נטען כי התגלו מעשי גניבה רבים המסבירים את המחסור שבין כמות הטובין נשוא החשבוניות לבין הטובין המצויים בידי החייבת בפועל. לגירסתו, נהגיה של התובעת 3 שיתפו פעולה עם עובדי החברה במעשי הגניבה הללו.

הנתבע מציין כי כרטסות הנהלת החשבונות עליהן נסמכות התובעות לביסוס התביעה, נערכו על ידי התובעות והן נשלטות על ידן באופן שיש באפשרותן לערוך את הכרטסות על מנת להתאים את הנתונים המופיעים בהן לגירסתן.