חברת ישראל לרכב וחלפים בעמ נ' ויסברוד

החלטה

בפני בקשת הנתבע לסילוק התובענה על הסף מחמת התיישנות או שיהוי.

לטענת הנתבע המדובר בתיקון של מלגזה שבוצע במהלך חודש 9/06 והחשבונית בגין התיקון, הוצאה ביום 29/9/06. בנסיבות אלו לטענת הנתבע, תביעה בגין אי תשלום החשבונית ניתן היה להגיש לא יאוחר מיום 28/9/13, בעוד שהתביעה שבפני הוגשה ביום 29/10/13 בחלוף מועד ההתיישנות הקבוע בחוק. עוד טוען הנתבע כי המדובר על מלגזה אשר נרכשה בשנת 2004 ובוצעו בה מספר תיקונים שכולם קודמים למועד ההתיישנות ואין לצפות מהנתבע כי ישמור על תיעוד ומסמכים ממועד כה רחוק ועל כן לטענתו, התביעה הוגשה בשיהוי ניכר.

לטענת התובעת התביעה לא התיישנה. לטענתה, התיקון למלגזה בוצע ביום 29/9/06 ובעקבותיו נוצר חיוב ביום 31/12/06, הוא המועד בו היה על הנתבע לשלם בעבור השירות וזאת לאור הנהוג בין הצדדים, כי תשלום עבור סחורה או שירותים, יבוצע בדרך של "שוטף + 90 יום". בנסיבות אלו טוענת התובעת, כי מועד ההתיישנות נספר מהיום בו נודע לתובעת כי אין בכוונת הנתבע לשלם את חובו. עוד מציינת התובעת כי לאחר משלוח החשבונית היא פנתה במספר הזדמנויות אל הנתבע, כאשר זה לא הכחיש את החוב, אלא ציין כי הדבר נשתכח מליבו והבטיח לשלם במועד מאוחר יותר. לטענתה, בחודש 6/12 היא פנתה שוב אל הנתבע וזה טען כי אינו מחויב בתשלום. לפיכך, טוענת התובעת כי עד לחודש 6/12, התובעת לא ידעה כי אין בכוונת הנתבע לשלם חובו הנטען ובהתאם בחודש 7/12 נשלח אל הנתבע מכתב דרישה נוסף. התובעת טוענת כי הנתבע שילם בדרך קבע, במסגרת של שוטף + 90, עוד פעמים רבות לאחר ביצוע התיקון נשוא כתב התביעה.

בדיון אשר התקיים בפני היום (5/2/13), חזרו הצדדים על טענותיהם כפי שהועלו במסגרת הבקשה והתגובה.

דיון:

ההלכה היא כי סילוק תובענה על הסף, בין בדרך של מחיקה ובין בדרך של דחייה, הוא אמצעי שאינו ננקט כדרך שבשגרה, ובדרך כלל יעדיף בית המשפט, במידת האפשר, שלא לנקוט באמצעי הקיצוני של דחיית התביעה בטרם דיון ענייני בתובענה פן תיפגע, יתר על המידה, זכותו הבסיסית של נפגע לפניה לערכאות.

ראה בת.א. (מחוזי ת"א) 2111/01 חלקה 90 בגוש 6747 בע"מ נ' עיריית חולון, תק-מח 2003(4), 6276.

"מחיקת תובענה או דחייתה על הסף הם בגדר אמצעים הננקטים בלית ברירה ופתרון עניני של כל מחלוקת, לגופה, הוא לעולם עדיף. רצוי על כן שבית המשפט יבכר תמיד דיון עניני בפלוגתא על פתרון דיוני-פורמליסטי אשר מהווה לפעמים סוף פסוק לתיק הקונקרטי, אולם אינו סוף הדרך מבחינת המשך ההתדיינות סביב אותו ענין.".

ראה בע"א 693/83 שמעון שמש נ' רשם המקרקעין, תל אביב-יפו, פ"ד מ(2), 668.

סילוק על הסף של תביעה הוא הליך הננקט רק כאשר:

"ברור ונעלה מכל ספק הוא, שעל יסוד העובדות שטען להן לא יוכל התובע לזכות בסעד שביקש..." (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (ש' לוין עורך, מהדורה שביעית, 1995), 384). בית-המשפט, בבואו למחוק כתב תביעה מחמת חוסר עילה, ינהג איפוא משנה זהירות, ודי באפשרות קלושה שהתובע יזכה בסעד המבוקש על ידו, כדי שבית-המשפט ימנע ממחיקת התביעה על הסף

ראה בע"א 76/86 פיינשטיין נ' ה.ש. מלונות בע"מ, פ"ד מג(3) 124).

ובע"א 510/99 ראובן ולעס נ' אגד - אגודה שיתופית לתחבורה בישראל, פ"ד נה(5), 826.

כל עוד קיימת אפשרות שעפ"י העובדות שבכתב התביעה יזכה התובע בסעד המבוקש, לא תסולק התביעה על הסף וברוח דברים אלו יש לבחון את הבקשה אשר בפני.

סעיף 5 (1) לחוק התיישנות תשי"ח – 1958 קובע כי:

"התקופה שבה מתיישנת תביעה, שלא הוגשה עליה תובענה (להלן: 'תקופת ההתיישנות') היא:

(1)כשאינו מקרקעין – שבע שנים".

סעיף 6 לחוק קובע כי:

"תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה".