חברת הירקון 244 בעמ נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשת תובעת להורות על החזר אגרה בסך 953,517 ₪ (בניכוי סך 1029 ₪) ששולמו "בטעות, עקב הטעייה של המשיבה", ולקבוע כי סכום האגרה יחושב בהתאם לתקנה 3(8) לתקנות בית משפט (אגרות) התשס"ז-2007 (להלן "תקנות האגרות").

מוטב היה לה לבקשה זו לו לא היתה מוגשת, משהוגשה.

המבקשת הגישה תחילה תביעה ע"ס 4,760,000 ₪, ולאחר מכן תוקנה התביעה והועמדה ע"ס 70,281,357 ₪.

כב' הרשם, כתוארו אז, השופט מ. יפרח קבע בהחלטה מיום 19.03.09: "... הפרש צמוד זה (שסכומו הוא 69,172,199 ₪) הוא החייב בתשלום אגרה (בניכוי כל סכום ששולם כאגרה בגין התביעה המקורית...) זוהי המשמעות של תקנה 10(ב) לתקנות... הגיזברות תערוך את חישוב סכומה של האגרה...".

על החלטה זו הוגש ערעור. בערעור ניתן פסק דין ע"י כב' השופט א. יעקב, אשר קבע:

"... בשעה שהוגשה התביעה שולמו סכומי כסף עבור האגרה. כעת יש לערוך חישוב מחודש, על פי תקנות האגרות, לשם קביעת סכום האגרה שיש לשלם... אני סבור שיש לשערך את הסכומים כולם ליום 02.12.07, ועל פי זה לערוך את החשבון... אין בכוונתי לעשות כרגע חשבון, שכן מדובר בפעולה טכנית...".

למרות פס"ד זה, עליו לא הוגש ערעור, הוגשה הבקשה שבפני במסגרתה טוענת המבקשת כי עליה לשלם אגרה בסך 1029 ₪ בלבד, על פי תקנה 3(8) לתקנות.

אני דוחה את הבקשה תוך שאני מאמצת את נימוקי המשיבה.

פסק דינו של כב' השופט יעקב מהווה מעשה בית דין, ואין לקבל את הטענה כי במילים "אין בכוונתי לעשות כרגע חשבון, שכן מדובר בפעולה טכנית" נותר העניין "פתוח" או לא מוכרע.

אין, ולא יכול להיות כל ספק כי בפסק דינו של כב' השופט יעקב הוכרע כי יש אכן לשלם אגרה על פי תקנות 6(א) ו-10(ב), וכי רק אופן שיערוך הסכומים שכבר שולמו ע"ח האגרה שונה מהאמור בהחלטת כב' השופט יפרח.

כך גם מובן לחלוטין מפסק דינו של כב' השופט יעקב כי נדחתה הטענה לפיה יש לשלם אגרה על פי תקנה 3(8), הואיל ובתשלום על פי תקנה 3(8) אין צורך בכל חישוב שהוא או בעריכת פעולה אריתמטית כלשהי ומאחר ותקנה זו (8(3)) נוקבת בסכום קבוע בסך 1,029 ₪.

הבקשה נדחית. המבקשת תשלם למשיבה הוצאות הבקשה בסך 5,000 ₪ בצירוף מע"מ.

ניתן היום, כ"ז שבט תש"ע, 11 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: