חביב נ' בהיר ואח'

פסק דין

שמעתי את הנהגים שניהם ביחס לנסיבות קרות התאונה, המחלוקת היחידה הינה מחלוקת ביחס לשאלת האחריות והאשם התורם של התובע לקרות האירוע, באשר אין מחלוקת בין הצדדים לפיה האשם המכריע לקרות האירוע רובץ לפתחה של הנתבעת אשר נכנסה לצומת כאשר מופע הרמזורים בכיוון נסיעתה היה כתום/אדום.

לא מצאתי מקום שלא להאמין לגירסת התובע לפיה היה במצב של עצירה מוחלטת בצומת, כאשר בכיוון נסיעתו מופע הרמזורים היה אדום.

כאשר התחלף הרמזור לירוק, החל התובע בנסיעתו תוך שהוא חוצה את הצומת מרחק של כשלשה מטרים, הוא רואה לפניו את כלי רכבה של הנתבעת אשר חרף נסיונו למנוע את האירוע הוא בולם את כלי הרכב, אך נסיון זה לא צולח וכך אירע אירוע התאונה.

מדובר בצומת גדול מסועף בעל מספר נתיבים לכל כיוון, שלשה במספר, בכיוון נסיעתו של התובע ישנם שלשה נתיבים, שני נתיבים הימניים הינם לכיוון ישר והנתיב השלישי שמאלה בלבד.

עוד אין מחלוקת, כך לדברי התובע בעצמו כי בעת שהיה במצב של עצירה מוחלטת כאשר מופע הרמזורים היה אדום, הצומת היה מלא בכלי רכב נוספים, דהיינו בשני הנתיבים לשמאלו היו כלי רכב אשר לא פגעו בתובעת שחלפה וחצתה את הצומת, ללמדך כי אירוע התאונה יכול היה להימנע, בוודאי בסבירות הולכת וגדלה ככל שמדובר בנתיבים הסמוכים לנתיב נסיעתה של הנתבעת.

האם יכול היה התובע למנוע את אירוע התאונה? בנסיבות הענין, כאשר מדובר בצומת מסועף וגדול, כאשר כל אחד מכלי הרכב, בוודאי כלי רכבה של הנתבעת 1 היה צריך לגמוע מרחק רב עד למקום שבו היה מפגש בין שני כלי הרכב, כאשר לשמאלו של התובע ישנם שני נתיבים נוספים בהם היו כלי רכב באותה עת ומזג האויר היה כזה שדרש משנה זהירות, מדובר היה ביום גשום, כאשר ישנה סכנה של החלקה.

בתי המשפט התייחסו למשנה הזהירות שעל כלי רכב לנהוג כאשר הם נמצאים בכביש. משכך, הוכרה גם האחריות של מי שתובע ביחס לאשם התורם שיש לו, על מנת למנוע את אירוע התאונה.

ככל שהצומת גדול יותר, אין בעיית ראות ואם יש בוודאי אז צריך לנקוט משנה זהירות ובמקרה שלפני נראה כי התובע יכול היה למנוע את אירוע התאונה.

הנזקים בשני כלי הרכב מעידים על כך שכלי רכבה של הנתבעת החל לעבור, הנזק כאמור מצוי בחלק האחורי של כלי הרכב החל מהדלת הימנית אחורית ונמשך לאחור, אשר הנזק אצל התובע בכלי רכבו בחזית.

בנסיבות הענין, נראה כי ההפחתה ביחס לאשם התורם של התובע בשעור של 15% הינה סבירה בהחלט ומשכך הנני מורה על דחיית התביעה.

לפנים משורת הדין בלבד, אינני עושה צו להוצאות.

ניתנה והודעה היום כ"ט תמוז תשע"א, 31/07/2011 במעמד הנוכחים.

לימור רייך, שופטת

הוקלד על ידי: ציפי בסלו התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: