חב"ר 13449-07-14.לפני כב' השופטת יעל אנגלברג שהם

בפנינו תביעה לחייב את הנתבעת לשלם לתובע, אשר הוכר כנפגע בעבודה, בגין תרופות שלהן הוא נזקק בשל פגיעתו. המחלוקת נסובה בשאלה האם נדרש התובע לתרופות כתוצאה מהפגיעה בעבודה, אם לאו.

רקע עובדתי

1.המוסד לביטוח לאומי הכיר בפגיעת התובע מיום 4.11.04 כתאונת עבודה וקבע את דרגת נכותו האורתופדית בגינה על 10% מתוך 30% נכותו האורתופדית הכוללת.

2.בחודש 12.9.13 הגיש התובע לנתבעת, קופת החולים בה הוא מבוטח, בקשה לאישור זכאות לתרופות ללא תשלום מסוג מיר (MIR), וולטרן וטרג'ון (להלן: "התרופות").

3.ביום 4.11.13 השיבה הנתבעת לתובע כי מבדיקה שערכה, עולה שהנכות האורתופדית הכוללת של התובע עומדת על 30% נכות, שמהם יש לקזז 20% בגין מצב קודם, ומכאן שנכותו האורתופדית בגין תאונת העבודה עומדת על שיעור של 10%. לפיכך לעמדתה, ההחזר שלו זכאי התובע בעבור תרופות לבעיה אורתופדית שממנה הוא סובל עומד על סך של 33% מההוצאה שהוציא בפועל. בתשובת הנתבעת מיום 6.2.14 לפנייה נוספת של התובע, שעניינה היטל השתתפות בתרופות עקב פגיעה בתאונת עבודה, חזרה הנתבעת על תשובתה לעיל.

על כך הוגשה תביעת התובע שבפנינו ובמסגרתה עתר התובע לקבלת התרופות ללא תשלום.

4.ביום 28.9.14 התקיים דיון בתובענה בהשתתפות התובע, ב"כ הנתבעת ונציגתה, רופאת השירות המחוזית בנתבעת. במסגרת הדיון הסכים התובע כי "אם יתברר שקיבלתי טיפול תרופתי כלשהו למעט אקמול ודומיו, אני חוזר בי מהתביעה". בהחלטת בית הדין ממועד זה נקבע כי הנתבעת תמציא עותק מתיקו הרפואי של התובע.

עם קבלת התיק הרפואי השלימו הצדדים את טענותיהם. התובע הגיש טענות משלימות ביום 25.11.14 ואילו הנתבעת הגישה תשובתה לטענות אלה ביום 16.12.14. הצדדים ויתרו על הבאת ראיות נוספות. התובע הגיש טענות נוספות ביום 2.3.15 והנתבעת השיבה להן ביום 11.3.15.

5.המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלה - האם התרופות שלהן נזקק התובע נובעות מהפגיעה בעבודה, ובמילים אחרות: האם קיבל התובע, עוד טרם פגיעתו בעבודה, טיפול תרופתי זהה או דומה לטיפול שהוא נזקק לו לאחר הפגיעה בעבודה.