חאמד(עציר) נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני ערר על החלטת ביהמ"ש השלום בפתח תקווה מיום 06/01/10, לפיה נעצר העורר עד תום ההליכים.

נגד העורר הוגש כתב אישום בגין שלוש עבירות של שהייה בלתי חוקית בישראל, וכן בגין עבירה של הפרעה לשוטר אשר התלוותה לשהייה האחרונה מבין השלוש (הראשונה מבחינת סדר האישומים).

יחד עם כתב האישום הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים.

לא הייתה מחלוקת על הראיות לכאורה, ומטבע הדברים גם שלא הייתה מחלוקת על עילת מעצר בנסיבות אלו.

הסנגורית ביקשה להציע חלופה והציגה ערב, אשר נמצא בלתי מתאים. לפיכך, הורה ביהמ"ש השלום על מעצר עד תום ההליכים.

בערר שבפני טוענת הסנגורית המלומדת, כי ראוי לשחרר לחלופה, והיא מבקשת להציע ערבים אחרים (אשר משום מה לא הובאו לביהמ"ש השלום, ואף לא הוגשה בקשה בתום הדיון להביאם), ולטעמה, כאשר אין עבר פלילי, וכאשר אין עבירות נלוות של ממש – די בחלופה.

עוד מעירה הסנגורית על הבדלי מדיניות, כך לגישתה, בין עמדות בתי המשפט במחוז מרכז לעומת מחוז ת"א, היא סבורה שאין לכך מקום.

התביעה מתנגדת ועומדת על המעצר עד תום ההליכים.

אבהיר כי לטעמי אין ספק שיש מקום לבחון חלופות גם בתיקי שב"ח וגם בתיק זה.

אלא שלא מדובר בעבירה ראשונה כי אם ברצף של שלוש עבירות כניסה לישראל, כאשר בכל אחת מהכניסות הראשונות, העורר נתפס, הוזהר, וגורש. ומסתבר, שלא היה באותן אזהרות של המשטרה כדי להרתיעו מלשוב ולהכנס לישראל.

לטעמי יש בכך חשיבות לעניין הענישה הצפויה, ולכן יש בכך חשיבות גם לעניין הערכת הסיכון של הימלטות מאימת הדין, כאשר העורר צופה לענישה של מאסר בפועל.

אינני יכול גם לקבל את טענת הסנגורית, כי לא קיימת עילת מעצר של מסוכנות בעבירות "שב"ח נטו".

גם אם הכניסה לישראל איננה למטרות טרור או למטרות פליליות, הרי שעצם הכניסה לישראל, במיוחד כשמדובר ברצף, מטילה נטל כבד על רשויות הבטחון, מבחינת יכולת הסינון בין אלו שנכנסים למטרות שליליות לעומת אלו שנכנסים למטרות פרנסה. לכן בעקיפין יש בעבירת השב"ח גם משום מסוכנות.

מכל פנים, כאשר אני שוקל את המכלול, לא ראיתי פגם שנפל בהחלטת ביהמ"ש דלמטה.

אינני סבור גם שקיים פער, כפי שטוענת הסנגורית, בין עמדות בתי המשפט במחוזות השונים.

מדובר בעניין קונקרטי שנשקל ממקרה למקרה, ובנסיבות אלו לא ראיתי כי נפל פגם, כאמור, בהחלטת ביהמ"ש.

אשר על כן, אני דוחה את הערר.

ניתנה והודעה היום ד' שבט תש"ע, 19/01/2010 במעמד הנוכחים.

רמי אמיר, שופט