חאלד מאחמיד נ' בטוח לאומי-סניף חיפה

פסק דין

1.תיק זה עניינו תביעת התובע להכיר בליקוי שמיעה ובטנטון מהם הוא סובל לטענתו, כ"פגיעה בעבודה" עפ"י סעיף 84א' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה – 1995.

2.לבקשתם המוסכמת של ב"כ הצדדים מינה ביה"ד מומחה מטעמו למתן חוו"ד רפואית , על בסיס תשתית עובדתית מוסכמת אף היא. למומחה הועבר התיעוד הרפואי הרלבנטי , אשר צורף ע"י הצדדים, הכל כמפורט בהחלטת ביה"ד מיום 8.6.10, המהווה חלק בלתי נפרד מפס"ד זה.

3.להלן תפורטנה השאלות אשר הופנו למומחה, דר' דן ניר ותשובותיו:

האם התובע סובל מליקוי שמיעה ובאיזו מידה?

תשובה:

"שמיעתו של התובע תקינה ! קיים אצלו ליקוי שמיעה דו צדדי קל של 30 עד 45 ד"ב

סביב 4 קילוהרץ, אך אין בכך כדי להשפיע, אפילו לא קצת, על תפקודו השמיעתי".

האם כושר שמיעתו פחת בשיעור של 20 דצב' לפחות בתדירויות הדיבור בכל אחת מאוזניו?

תשובה:

"לא! לפי בדיקת שמיעה משרותי בריאות כללית מ 3/06, סף השמיעה להולכת עצם (בדיון על פגיעת רעש יש להתייחס רק להולכת העצם!) הינו 20 ד"ב משמאל ו 22 מימין.

בבדיקה מ 5/06 הסף הממוצע בתדרים 500, 1000 ו 2000 הרץ הינו 13 ד"ב משמאל

ו – 15 מימין ובבדיקה מ 2/08 הסף הממוצע בתדרים אלו הינו 12 ד"ב משמאל ו 13 מימין.

ליקוי שמיעה תחושתי עצבי אינו יכול להשתפר ומכאן – שתוצאות הבדיקה הראשונה אינן מדויקות ואין להסתמך עליהן.

מכאן שללא כל ספק, כושר השמיעה של התובע טוב מ 20 ד"ב דו צדדית".

יובהר, כי לאור תשובותיו הנ"ל התייתר הצורך במענה לשאלות נוספות אשר הופנו אל המומחה ועליהן התבקש להשיב בכפוף לכך, כי המענה לשתי השאלות הנ"ל יהא חיובי, בשים לב להוראות סעיף 84א' לחוק בדבר תנאי הסף הנדרשים וההלכה הפסוקה (מדובר בשאלות לעניין הקשר הסיבתי בין החשיפה לרעש בעבודה לליקוי – ככל וקיים וכן בהתייחס לטנטון, בכפוף לקביעה בדבר קיומו של ליקוי שמיעה).

4.בסיכומיו טוען ב"כ התובע כי יש לקבל את התביעה מן הנימוקים שזו תמציתם:

"חוות הדעת אינה בבחינת כזה ראה וקדש". מדובר בהכרעה משפטית וככזו – "על ביה"ד לענות בה".

עפ"י הבדיקה הראשונה, אשר בוצעה בקופ"ח, קיימת ירידה של 20 ד"ב בתדירויות הדיבור ומשכך על ביה"ד להעדיפה על פני שתי הבדיקות האחרות בשים לב לכך כי הבדיקה בוצעה בקופ"ח וכי משמדובר במבחן סף שהוא טכני פורמאלי – יש להעדיף את בדיקת השמיעה שתוצאותיה מעידות על עמידה במבחן סף ירידת השמיעה הנדרש, על פני בדיקה שתוצאותיה אינן מעידות על כך. לעניין זה מפנה ב"כ התובע לפסה"ד אשר ניתן בעניין אלון.

"כיוון שהוכח כי ליקוי השמיעה נגרם מחשיפה תעסוקתית לרעש מזיק, ברור כי גם הטנטון נגרם מרעש מזיק".