חאזקיה(עציר) נ' מדינת ישראל

החלטה

בפניי ערר על החלטת בית משפט השלום בכפר סבא (כב' השופטת נ' בכור) מיום 6.3.11 בו הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

נגד העורר הוגש כתב אישום בעבירות של היזק במזיד, תקיפה ואיום, בכך שהיכה ושבר את המחשב של בנו בן ה-23, סטר לבנו על פניו, וכן איים עליו כי יהרגנו וידקור אותו בסכין.

בית משפט קמא בהחלטתו מיום 30.1.11 קבע כי קיימות ראיות לכאורה וכי קיימת עילת מעצר של מסוכנות ודחה את המשך הדיון לצורך קבלת תסקיר מעצר.

בהחלטה נוספת מיום 13.2.11, לאור נסיבות חדשות שנפרסו בפני בית המשפט, ובטרם הוגש תסקיר, החליט בית המשפט כי ניתן לאיין את מסוכנותו של העורר בחלופת מעצר והורה על מעצר בית מלא של העורר בבית בנו שבטירה בתנאים כפי שנקבעו באותה החלטה.

לאחר מכן הוגש לבית המשפט תסקיר מעצר, הנושא תאריך 9.2.11, ובו נאמר כי שירות המבחן אינו יכול לשלול סיכון להתנהגות בעייתית חוזרת במצבו של העורר, בייחוד לאור העובדה כי העבירה נשוא האישום התבצעה לכאורה בזמן שתלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי של 9 חודשים. לפיכך מסכם שירות המבחן ואומר כי אין בידו כיום להמליץ על שחרורו של העורר לחלופת מעצר.

על יסוד תסקיר שלילי זה של שירות המבחן, כמו גם על יסוד נימוק נוסף והוא שהעורר מרצה כיום עונש מאסר בפועל בתיק אחר, אותו החל לרצות ביום 28.2.11, קבע בית משפט קמא בהחלטתו נושא הערר, מיום 6.3.11, כי אין מקום לחלופת מעצר והורה על מעצרו עד תום ההליכים.

בערר טוען העורר בעניין קיומן של ראיות לכאורה, וכן הוא טוען כי לאחר שבית המשפט עצמו הורה על שחרור של העורר למעצר בית תוך שבחן בעצמו את החלופה וסבר כי ניתן בדרך זו לאיין את מסוכנותו, לא היה מקום להחזיר את העורר למעצר בפועל בשל התסקיר שהוגש.

אכן, הוגש תסקיר מעצר ובו לא ניתנה המלצה לשחרור העורר לחלופה, ובדרך כלל אין בית המשפט סוטה מהמלצה שלילית (או מהעדר המלצה) של שירות המבחן. יחד עם זאת, במקרה שלפניי, בית משפט קמא, לאחר שבחן את הדברים ואת הראיות שבפניו, ובחן את חלופת המעצר שהוצגה בפניו, הגיע לכלל מסקנה כי ניתן לאיין את מסוכנותו של העורר בחלופת מעצר בבית בנו שבטירה, מרחק של 3-5 ק"מ מביתו של העורר. תסקיר המעצר לא התייחס לחלופת המעצר שהוצגה ונדונה על ידי בית המשפט. תסקיר המעצר התייחס, בין היתר, לכך שנגד העורר תלוי ועומד מאסר על תנאי בן 9 חודשים, ומתברר היום כי אין מחלוקת שנתון זה שגוי הוא ואינו נכון. אציין כי כתב האישום במקרה שלפניי כולל עבירות שאינן ברף הגבוה של החומרה, ונראה לי כי אכן ניתן לאיין את מסוכנותו של העורר באותה דרך שבית המשפט קמא סבר שניתן לאיין אותה, היינו, בדרך של מעצר בית מלא כפי שנקבע בהחלטה מיום 13.2.11.

לסיכום, אני מקבל את הערר ומורה על שחרורו של העורר למעצר בית מלא, כאמור וכמפורט בהחלטת בית המשפט קמא מיום 13.2.11.

זאת כמובן מבלי לגרוע מזכותו של העורר בהמשך הדרך לבקש עיון חוזר, אם יתמלאו התנאים לכך.

הערבויות, כאמור בהחלטה מיום 13.2.11, הופקדו זה מכבר, ואין צורך בהפקדה פעם נוספת.

ניתנה והודעה היום ח' ניסן תשע"א, 12/04/2011 במעמד הנוכחים.

צבי דותן, שופט

הוקלד על ידי: אורטל בוקובזה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: