חאג' נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.המערער נפגע ביום 06.07.11 באצבעות כף ידו הימנית (חתך באצבע מספר 2 ו - 3), ופגיעתו הוכרה על ידי המשיב כפגיעה בעבודה.

המערער ביקש לקבוע את נכותו בגין פגיעתו הנ"ל, וועדה רפואית בדרג ראשון קבעה לו 0% נכות יציבה החל מהתאריך 01.06.12.

המערער הגיש ערר על קביעת הדרג הראשון, וועדה רפואית לעררים (להלן: "הוועדה") דנה בו ביום 20.09.12 דחתה את הערר, תוך שהותירה את קביעת הדרג הראשון על כנה.

מכאן הערעור שלפני.

2.במעמד הדיון שנערך בפני בית הדין חזר ב"כ המערער על טיעוניו שבהודעת הערעור והבהיר כי לדעתו הוועדה לא ערכה למערער בדיקה ראויה ולא התייחסה באופן ראוי לממצאי הרנטגניים שנערכו למערער, כמו גם לחוות דעתו של המומחה שמטעם המערער, דר' אנג'ל.

לגישת ב"כ המערער, משהוועדה קבעה ממצאים דומים לאלה של דר' אנג'ל והכירה בעצם קיומן של הגבלות כלשהן, הדבר מחייב הפעלה ולו חלקית של הפריט המיושם במקרה של קישיון נוח.

3.ב"כ המשיב מנגד, התנגד להחזרת עניינו של המערער לוועדה, משלגישתו לא נפל כל פגם משפטי בדרך פעולותיה, באשר הוועדה התייחסה לחוות הדעת של דר' אנג'ל אשר הוצגה בפניה, ומצאה ממצאים שונים ממנו. הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית ולא מצאה כל ממצא העולה כדי הגבלה. ממצאיה של הוועדה עולים בקנה אחד עם פיענוח צילום הרנטגן שמדגים שבר ישן בגליל של אצבע 4 שלא קשור לתאונה.

4.החלטת הוועדה מושא הערעור:

(א)עיון בפרוטוקול הוועדה בישיבתה מראה שרשמה מפי המערער את התלונות הבאות -

"נימולים וכאבים באצבעות 2 3 יד ימין. עובד חלקי אף אחד לא מוכן לקבלו לעבודה. סובל מהרבה כאבים, לא ישן. ידו הדומיננטית ימין".

(ב)באותה ישיבה, הוועדה בדקה את המערער, ונימקה את ממצאיה באופן הבא:

"בבדיקת של יד ימין – אצבע II צלקת בצד גבי בגובי Dipj באורך כ- 3.5 ס"מ הצלקת עדינה ולא רגישה. גון בהיר חיה לסביבתה. ישור מלא של מפרקי האצבע.

אצבע III – צלקת עדינה ולא רגישה בצד גבי סמוך למפרק Dipj באורך 1.5 ס"מ. צלקת זו בהירה יחסית, ישור מלא של מפרקי האצבע אין דלדול של הרקמה הרכה, תנועה סימטרית, כף היד מפותחת היטב, ללא דלדול שרירים.

בעת ביצוע קמיצת אגרוף קצות אצבעות II עד III מצויות במרחק של כ- 2.5 ס"מ מכף היד, כיפוף פסיבי מלא, בעת ביצוע הקמיצה, הודגמו טווחי כיפוף של °90 ב- Pip ו °40 Dip. צילום רנטגן 11.5.12 – יד ימין ושמ' אין לראות שברים בגלילי אצבעות III II".

(ג)בפרק "סיכום ומסקנות" נרשמו הדברים הבאים:

"הועדה עיינה בחוו"ד של דר' דוד אנג'ל 4.8.11. ממצאי הועדה אינם תואמים את הממצאים הרשומים בחוו"ד הועדה לא מצאה הגבלה במפרקי האצבעות המזכות באחוזי נכות. הועדה אינה מקבלת את מסקנותיו. הועדה דוחה את ערר התובע".

(ד)מהאמור לעיל עולה שהוועדה ערכה למערער בדיקה רפואית וממצאי הבדיקה פורטו בדו"ח הוועדה.

על פי אותה בדיקה קלינית, ולאור מכלול הנתונים, מצאה הוועדה כי אין למערער הגבלה בתנועות אצבעות ידו הימנית שנפגעו – "אצבע II...ישור מלא של מפרקי האצבע...אצבע III...ישור מלא של מפרקי האצבע אין דלדול של הרקמה הרכה, תנועה סימטרית, כף היד מפותחת היטב, ללא דלדול שרירים". על בסיס ממצאים אלה, הוועדה קבעה שלמערער לא נותרה נכות בגין התאונה.

בהתאם לכך, ושלא כנטען על ידי ב"כ המערער, הרי שגם אין למצוא פגם בקביעת הוועדה שלא מצאה ליישם בעניינו של המערער את פריט ליקוי 44 שעוסק בעניין "קישיון אצבעות היד", ולפיו הנתון הקובע את גובה דרגת הנכות במקרה זה הוא הגבלת התנועות באצבעות היד, מה שלא נמצא אצל המערער בבדיקה הקלינית.