עיריית יבנה נ' גבאי

כמצוות המחוקק בסעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב 1982, אני מודיעה כי החלטתי לזכות את הנאשם מהמיוחס לו בכתב האישום, וזאת מחמת הספק.

מבוא

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירה לפי סעיף 11 לחוק העזר ליבנה (העמדת רכב וחנייתו) תשס"ה -2004 . עפ"י כתב האישום, ביום 21.10.2015 בשעה 03:11, החנה הנאשם את רכבו מ.ר 2932630 ברחוב השייטים ליד בנין מס' 1 בעיר יבנה, במקום בו החניה מיועדת לרכב נכה על פי המסומן בתמרור 437.

הנאשם הגיש בקשה להישפט, מכח הוראות סעיף 229 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב -1982. בהמשך לכך, הוגש כתב האישום שלפני.

בתשובתו לאישום, הנאשם אישר, כי העמיד את רכבו במקום ובמועד המצוינים בכתב האישום, אך כפר במיוחס לו, בטענה שהתמרור הוסתר על ידי עץ, לא היה מואר די הצורך וכי סימונו בדרך לא היה ברור.

ומכאן ההליך שלפני.

הראיות שהובאו לפני בית המשפט:

במסגרת פרשת התביעה נשמעה עדות הפקח מר מולגטה מלסה. במסגרת פרשת ההגנה, נשמעה עדות הנאשם והוגשו תמונות התמרור שצולמו על ידו באור יום ובשעות החשיכה (התמונות צולמו בשגגה ת/1 ו- ת/2, אולם כאמור, מדובר בראיות הגנה).

פרשת התביעה

עדות הפקח מר מולגטה מלסה:

מטעם המאשימה העיד הפקח, מר מולגטה מלסה, עובד בעירייה כשנתיים ואשר משמש כפקח מסייע. בעדותו סיפר הפקח, כי במועד הרלוונטי לכתב האישום, כאשר הגיע למקום והבחין, כי במקום חונה רכב השונה מרכב שחונה שם בדרך כלל. לאחר שבדק במסוף ואישר, כי אין מדובר ברכב נכה, רשם את הדו"ח. העד הציג תמונות שצולמו בעת מתן הדו"ח. כאשר נשאל העד, באשר למרחק שבין התמרור לעמוד התאורה הקרוב, השיב כי הוא נע בין 8-10 מטרים. כמו כן, הסביר כי הצילום בוצע ממספר זוויות צילום וזאת על מנת שניתן יהיה לראות את מספר הרכב בבהירות. במסגרת חקירתו הנגדית, ציין כי במצלמה בה השתמש אין אפקטים מיוחדים, אלא הבזק (פלאש) בלבד.

פרשת ההגנה

עדות הנאשם:

בעדותו סיפר הנאשם, כי במועד האירוע, בשעה 21:30 בלילה החנה את רכבו בחנייה מבלי להבחין בכל סימן או תמרור שיכול היה להעיד, כי מדובר בחניית נכים. לטענת הנאשם, התמרור היה מוסתר ע"י עץ הנטוע במדרכה במקום. עוד ציין, כי בתקופה הרלוונטית, הייתה השכונה בשלבי הקמה ופיתוח ולכן במקום הייתה בעיית תאורה וגם הכביש היה מכוסה בחול.