ח"נ 24907-02-16 עיריית חדרה נ' סולש

בתאריך 26.1.16 הוגש כנגד הנאשמת כתב אישום המייחס לה עבירה של חניה אסורה לפי סעיף 5(ג)(3) לחוק העזר לעירית חדרה (העמדת רכב וחנייתו) התשנ"א – 1990. על פי עובדות כתב האישום, בתאריך 17.5.15 בסמוך לשעה 09:59, במתחם בית החולים "הלל יפה" בחדרה, החנתה הנאשמת את רכבה מ.ר. 28-261-69 (להלן: "הרכב") שבמקום שהחניה בו נאסרה.

כתב האישום הוגש בעקבות בקשת הנאשמת להשפט בגין דו"ח מס' 354213-7-9 (להלן: "הדו"ח").

בתגובתה לכתב האישום אישרה הנאשמת כי החנתה את רכבה במקום הנראה בתצלום המצורף לדו"ח ת/1, דהיינו לצד שולי מדרכה הצבועים אדום-לבן והסבירה כי עשתה כן בלית ברירה ובהעדר מקומות חניה קרובים אחרים, בעת שליוותה את אמה הנכה לבדיקות (ר' האישור נ/1 בדבר היות האם נכה בשיעור של 92%). הנאשמת הוסיפה וציינה כי לרכב תו נכה (ר' ת/2).

בהתייחסותה לטענות אלה ציינה ב"כ המאשימה כי מתגובת הפקח לבקשת הנאשמת לביטול הדו"ח עולה שהדו"ח ניתן משום שהרכב הוחנה בסמוך לצומת – מקום בו גם נכים אינם מורשים לחנות וכי בבדיקה שנערכה על ידו באותה עת הוא לא מצא תיעוד כלשהו להיות הרכב בעל תו נכה.

לאור טענות הצדדים הוריתי לב"כ המאשימה לבדוק לאשורה את שאלת קיומו של תו נכה לרכב במועד הרלבנטי ולהגיש לעיוני תצלום רחב יותר של המקום הנדון על-מנת שאוכל לבחון את השאלה האם אכן מדובר היה בחניה שגרמה הפרעה לתנועה, אם לאו.

מן המסמכים שהוגשו עולה כי לרכב אכן היה תו נכה תקף.

עם זאת, עיון בתצלומים הרחבים יותר שהוגשו מטעם המאשימה בהתאם להחלטתי הנ"ל, מלמד על כך שהנאשמת החנתה את הרכב במרחק קצר מדי מצומת הכניסה אל הכביש הנדון , באופן שחסם כמעט לחלוטין את נתיב נסיעת כלי הרכב הפונים אליו מהצומת.