ח"נ 13213-02-16 עיריית חדרה נ' לידני

בתאריך 26.1.16 הוגש כנגד הנאשם כתב אישום המייחס לו עבירה של חנייה על מדרכה, לפי סעיף 5(ד)(3) לחוק עזר לחדרה (העמדת רכב וחנייתו) התשנ"א-1990. זאת לאחר שביום 11.1.15 בסמוך לשעה 11:52 נמצא כי הוא העמיד את רכבו מ.ר. 99-589-61 (להלן: "הרכב") במקום שלטענת המאשימה מהווה מדרכה וניתן לו דו"ח מס' 816876-7-5 (להלן: "הדו"ח").

כתב האישום הוגש לבית המשפט בעקבות בקשת הנאשם להישפט לאחר שקבל את הדו"ח כאמור

ונדרש לשלם קנס בסך 250 ₪.

בתגובתו לכתב האישום אישר הנאשם כי הוא אכן העמיד את רכבו במקום ובזמן המצוינים

בדו"ח ובכתב האישום וטען: "קבלתי דו"ח חניה על לא עוול בכפי, נמצא פה ב"סביח בכיכר", "פלאפל בנימינה", יש שם שלטים של חניה במקום... גם אם תסתכלו עכשיו תראו עשרים רכבים חונים שם. לא מבין על מה קבלתי דו"ח...".

ב"כ המאשימה, שהפנתה אל התצלום שצורף לדו"ח, טענה כי דו"ח זה ניתן לנאשם בשל העובדה שהוא החנה את רכבו כשחציו על משטח הכורכר וחציו על המדרכה הצמודה אליו.

לאחר שעיינתי בדו"ח ובתצלום שצורף אליו (ר/' ת/1), הוריתי לב"כ המאשימה להניח בפני תצלום רחב יותר של האזור הנדון ואילו הנאשם מצדו בקש כי יוגש אישור של מהנדס העיריה שניתן יהיה ללמוד ממנו האם מותר לחנות במקום, אם לאו.

תצלומי האזור הנדון ותעודת עובד ציבור של מהנדס העיריה מר נועם גרייף הוגשו כנדרש והועברו לעיון הנאשם ביום 11.9.16.

לאחר שבחנתי את התצלומים ואת האמור בתעודת עובד הציבור של מהנדס העיריה המלמדת על הגדרת השטח הצמוד אל אזור החניה המותר כמדרכה המיועדת להולכי רגל, מסקנתי היא כי דו"ח החניה שניתן לנאשם בגין עבירה של חניה על מדרכה עם שני גלגלים, ניתן לו בצדק וכדין. הנאשם אולי התכוון להחנות את רכבו בשטח המותר לחניה ואולם הוא עשה כן באופן שבו כמחצית מרוחב הרכב עמדה על המדרכה הצמודה אל השטח הזה (ר' התצלום שסומן ת/1).

סעיף 5(ד)(3) לחוק העזר שמכוחו הוגש כתב האישום בתיק זה, קובע כי: