ח.מ.פ. נ' אורגד

לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה דין הבקשה להידחות.

1.על העותר לעיכוב ביצוע פסק דין להוכיח שני תנאים מצטברים:

א. מאזן הנוחות נוטה לטובתו.

ב. סיכויי הערעור טובים.

2.בין שני תנאים אלה קיימים יחסי גומלין המכונים "מקבילית הכוחות": ככל שמאזן

הנוחות נוטה לטובת המבקש ניתן להקל בדרישה הנוספת להוכחת סיכויי הערעור ולהיפך:

כאשר סיכויי הערעור נמוכים, על המבקש מוטל נטל להוכיח כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו באופן מובהק עוד יותר על מנת שבקשתו תתקבל (ראה ע"א 1626/11 ברש נ' שר, ניתן ביום- 2/5/11; ע"א 856/12 צרפתי שמעון בע"מ נ' פרחי ביקל – ניתן ביום 12/2/12; ע"א (ת"א) 7631-02-13 אוטו סנטר דיל בע"מ נ' אפרת- ניתן ביום 6/3/13).

3.כן נקבע כי מבין שני התנאים הנ"ל התנאי של מאזן הנוחות הינו התנאי המרכזי והעיקרי בין השניים וכי ראוי לתת לו את משקל הבכורה (ע"א 4547/13 ממ"י נ' מפעלי צאן, ניתן ביום 7/7/13; ע"א 3326/13 מעון פאר הר ציון נ' שמואלי, ניתן ביום 13/6/13).

3.במסגרת תנאי מאזן הנוחות על המבקש להוכיח כי אם יבוצע פסק הדין טרם ההכרעה בערעור, הדבר יקשה באופן ממשי על השבת המצב לקדמותו ככל שהערעור על פסק הדין יתקבל (ראו ע"א 8374/13 איי.פי.סי טכנולוגיות בע"מ נ' Geo Vision Inc.,ניתן ביום 10/3/14).

4.כשעניינו של פסק הדין בתשלום כספי, כבענייננו, אין נטיית בית המשפט לעכב את ביצועו אלא כאשר יש בידי החייב לשכנע כי לא יוכל להיפרע מהזוכה אם יצליח בערעור. (ע"א 7221/01 רובינשטיין נ' שובל פ"ד נו(4) 178.

5.המבקשת אינה טוענת כלל כי ככל שיתקבל הערעור קיים חשש שלא תצליח לגבות את סכום פסק הדין בחזרה. כל שנטען על ידה הוא כי ביצוע פסק הדין ללא דיחוי יגרום לה לנזק בלתי הפיך בשל מצבה הכלכלי הקשה.

ברם - ככלל מצבו הכלכלי של המבקש אינו מהווה שיקול במסגרת שיקולי ביהמ"ש אלא במקרים חריגים בהם מונחת תשתית ראיתית מספקת לטענות כי מימוש פסה"ד ימוטט אותו כלכלית.

6.המבקשת לא הניחה תשתית ראייתי מספקת להוכחת טענתה כי ביצוע פסק הדין ימוטט אותה כלכלית, כפי שיפורט להלן:

המבקשת טענה כי היא מתקיימת מקצבת ביטוח לאומי, אך ציינה כי בבעלותה דירה.

המבקשת לא צירפה תדפיסי חשבון בנק של חשבון העו"ש ואף לא פירוט בנוגע לחסכונותיה.

מתגובת המשיב עולה כי בבעלות המבקשת רכב, עובדה אשר לא פורטה בבקשתה.

כן עולה מפסק הדין של בית המשפט קמא כי החייבת עבדה שנים רבות במקום עבודה ולאחרונה עזבה אותו, כאשר המבקשת לא פירטה האם קבלה כספי פיצויים.