ח'יר נ' פלאפון תקשורת בע"מ ח.פ. 511076572

פסק דין

בפני תביעה כספית.

לטענת התובע נגרמו לו נזקים כספיים ואחרים כתוצאה מהתנהלותה של חב' פלאפון.

חב' פלאפון הנתבעת טענה לכל אורך הדרך ואף הגישה בעניין זה בקשה מפורשת, כי למעשה עניינו של התובע כבר נידון בביהמ"ש במסגרת תביעה שהוגשה בביהמ"ש לתביעות קטנות בעכו וכי נוצר מעשה בית דין והשתק פלוגתא. התביעה מספרה היה 10-06-13825 בפני כב' השופטת זהבה בנר ובמהלכה התקבלה התביעה.

בפסק דינה קבעה כב' השופטת בנר מיום 5/7/11 כדלקמן:

"1. לאור הסכמת והצהרת הנתבעת, יוחזרו לתובע סך של 1,300 ₪ בגין המנוי 0503640219 וזאת בתוך 7 ימים.

2. אני מקבלת את גרסת התובע בדבר ביקוריו התכופים במרכז השירות. אמנם לא הוכחו כל עשרות הביקורים אך ללא ספק מעיון בנספחים, בכתב התביעה המקורי והמתוקן, מתברר כי נערכו מס' ביקורים. אמנם תקלות קורות אך לא ייתכן שאדם ימצא את עצמו מס' פעמים לא מעט במרכז השירות עקב תקלות כאלה או אחרות אשר מקשות או מונעות ממנו שימוש תקין במכשיר אותו רכש ולגבי השימוש בו הוא משלם.

3. לפיכך, אני קובעת כי על הנתבעת לשלם בנוסף לסך של 1,300 ₪ בתוך 7 ימים מהיום, סך של 4,500 ₪ וזאת תוך 30 יום וזאת עקב עגמת הנפש וההוצאות שנגרמו לתובע עקב ביקוריו התכופים גם אם הם היו 9 ביקורים בלבד".

הנתבעת טוענת מפורשות ועל כך גם נחקר התובע ארוכות בישיבת ההוכחות מיום 3/7/13, כי למעשה עניינו של התובע בכל הנוגע לתביעה כנגד פלאפון הסתיים בפסק דינה של השופטת זהבה בנר וכי הגשתה של תביעה חדשה זו בפני, 8 ימים לאחר מתן פסה"ד ע"י כב' השופטת בנר, מהווה גם התנהגות שאינה תמת לב וגם התובע מנוע מלהגישה לאור היווצרות מעשה בית דין שכן, מדובר למעשה באותה תביעה ובאותה עילה, אשר בגינה כבר פוצה התובע, כאשר חלק מן הפיצוי היה בהסכמת הנתבעת ביחס למנוי מס' 0503640219.

התובע מצידו טען בצורה מפורשת, כי מדובר בעילות תביעה שונות שכן, התביעה הקטנה בבימ"ש השלום בעכו התייחסה למועדים ואירועים שונים מאלה אשר בגינם הגיש את התביעה הנוכחית וכך השיב בישיבת ביהמ"ש מיום 3/7/13: "התביעה הראשונה נוגעת לתקופה עד 17/8/10 (סע' 7 לתצהיר) ואילו כאן היא מתחילה מחודש ספטמבר. בקשר למכשיר, המשך החיוב, התקופה הראשונה עד 1/5/10 והתביעה השנייה 1/5/10 ועד 24/5/11. אין חפיפה בהשוואת התאריכים אפילו של שעה אחת. התקופות שונות לחלוטין".

וכאשר נשאל התובע מדוע לא צורפו שני התיקים, דהיינו התביעה הקטנה בעכו ותביעה זו לדיון אחד על מנת שניתן יהיה לבדוק את כל הטענות במאוחד, עונה התובע בעמ' 5 לפרוטוקול ביהמ"ש בשורה 2: "הצעתי לעורך הדין שייצג את פלאפון בפני השופטת בנר שיש לי נזק מגובש עד מאי ושנצרף את שני התיקים והם התנגדו".

עלי לציין, כי בחנתי את פרוטוקול ביהמ"ש בפני כב' השופטת בנר ולא מצאתי כי נאמר דבר וחצי דבר מפי התובע על קיומה של תביעה נוספת בבימ"ש השלום בקריות ו/או על בקשה כלשהי לאחד את שני התיקים ו/או על קיומם של ביקורים נוספים במרכז השירות של הנתבעת תוך כדי ניהול התביעה בביהמ"ש בעכו.

התובע הסביר בישיבת ביהמ"ש בפני מיום 3/7/13, כי הדברים נאמרו בביהמ"ש בעכו אבל לא הוא מנהל את הפרוטוקול אלא השופטת מנהלת אותו וניתן להבין מדבריו שפשוט הדברים לא נרשמו בפרוטוקול. עוד הסביר, כי העדיף להגיש את התביעה בקריות ולא בעכו רק בגלל הזמנים. הוא היה מעדיף מבחינתו להגיע לאותה שופטת ואף להגיש לה את פסקי הדין אשר הוגשו בסיכומיו.

עברתי על סיכומי הצדדים בהקשר זה ועל פרוטוקול ביהמ"ש בביהמ"ש לתביעות קטנות בפני כב' השופטת זהבה בנר אשר התקיים בתאריך 5/7/11.

מדובר בפרוטוקול בן 4 עמודים, במהלכו העיד התובע ארוכות והנתבעת שהיתה מיוצגת ע"י עו"ד טענה גם כן באריכות את טענותיה לרבות חקירה של מנהל צוות קהל בפלאפון, סניף עין המפרץ הגב' רעות בן ישי.

במהלך תביעתו בעכו ציין התובע, קיומם של 26 ביקורים ותקלות חוזרות ונשנות במהלכם המתין בערך כשעתיים.

נציג הנתבעת הפנה את כב' השופטת זהבה בנר לכך, כי רוב פניות התובע נעשו עקב שימוש שלטענתו היה בלתי סביר בשני מכשירי הטלפון בבעלותו וכאשר הגיע למרכז השירות מס' פעמים כאשר מכשיריו ניזוקו.

לטענתו לא הוכחו כלל 26 פניות למרכז השירות. מדובר אם בכלל ב- 9 פעמים בלבד. הנתבעת הסכימה להחזיר לתובע את הסכום ששילם בגין מנוי שמספרו 0503640219.

בסיכומיה טוענת הנתבעת, כי חלק מהתקופות המפורטות בתביעות הינו זהה לחלוטין אך בגין רכיבים שונים. מבלי להתייחס לתאריכים מדויקים (כאשר לדברי התובע מדובר בחודשיים לפני מועד פסה"ד בעכו והגשת התביעה בהליך הנוכחי), התרחשו תוך כדי ניהול התביעה הקודמת. לטענתה של הנתבעת לא היתה מסכימה לכל טענה מטענות התובע לגבי מכשיר שמספרו 0503640219 אילו ידעה על קיומה של תביעה נוספת בגין אותה עילת תביעה. זאת ועוד, לטענתה של הנתבעת, פסק ביהמ"ש בעכו בגין התקלות במכשיר ועגמת נפש בדיוק באותה סוגיה ואין סיבה לשוב ולהתדיין מחדש גם אם נוספו מקרים ואין זהות מוחלטת בין העילות.

התובע מצידו מדגיש, כי הנתבעת המשיכה לחייב את התובע בגין פלאפון שמספרו 0503640219 למרות פסה"ד שניתן ע"י השופטת בנר ואין מחלוקת כי החיוב ע"ס 451.61 קרן צריך להיות מוחזר אליו.