ח'יר נ' א.א. אברהים עבודות נירוסטה בע"מ

פסק דין

התובע הגיש ללשכת ההוצל"פ בקשה לביצוע שני שיקים שנמשכו ע"י הנתבעת לפקודתו, הראשון מס' 428, ז.פ 28.4.11 ע"ס 10,000 ₪, ואילו השני מס' 430, ז.פ 17.4.11 ע"ס 10,500 ₪.

לאחר שהתנגדותה של הנתבעת התקבלה, תובענה זו הועברה לדיון בפניי.

רקע כללי;

בהתנגדותה הנתבעת סמכה על תצהירו של מר' אברהים שהלה שהינו מנהלה (להלן: אברהים) . כפי הגרסה אותה שטח אברהים בתצהירו, ביום 27.1.11 נכרת בינו לבין אחד בשם עלם עלם (להלן: עלם) הסכם שבגדרו האחרון התחייב לספק לנתבעת ארבעה תנורי נירוסטה חשמליים בסכום כולל של- 20,000 ₪. בתמורה הנתבעת משכה שני שיקים כל אחד על סך של 10,000 ₪. הראשון מס' 427 שזמן פירעונו הינו ליום 28.3.11, והשני הינו השיק מס' 428 שהוזכר לעיל. שני השיקים ניתנו לעלם מבלי שצויין שם הנפרע שנותר ריק.

לימים, משעלם לא ספק את הסחורה, ולפני שהגיע מועד פירעונו של השיק הראשון שהינו 28.3.11, הנתבעת ביטלה שיק זה. או אז הסתבר, כך הצהיר אברהים, כי עלם העביר מקודם את השיקים לתובע בעקבות עסקת ניכיון. זאת ידע אברהים לאחר שהתובע יצר איתו קשר טלפוני בעקבות חילולו של השיק הראשון מחמת הוראת הביטול. באותה שיחה, אברהים מסר פרטים לתובע אודות עסקת היסוד, כן הסביר כי משום שהתנורים לא סופקו כמובטח, הרי פעל לביטול השיק.

אברהים הוסיף, כי בעקבות מעורבות התובע הוא הביע נכונות ליתן הזדמנות נוספת לעלם לקיים את חלקו בהסכם. כן הוסכם עם התובע ביום 10.4.11, כי הנתבעת תעביר לתובע שיק נוסף על סך 10,500 ₪, זאת במקום השיק שחולל ( שיק מס' 427) אשר יוחזר לידיה. וכך היה, הנתבעת משכה שיק מס' 430, אותו העבירה לידי התובע באמצעות עלם הנ"ל כאשר גם בשיק זה לא נרשם שם הנפרע. עוד הוסכם מפורשות, כך טען אברהים, כי היה ועד ליום 17.4.11, מועד פירעונו של שיק זה עלם לא יקיים את חלקו, אזי הנתבעת תפעל לביטול שני השיקים, זה שניתן לאחרונה והאחר שמועד פירעונו 28.4.11.

אברהים הצהיר, כי משום שהתנורים לא סופקו כפי התחייבותו של עלם, אזי הוא פעל לביטול שני השיקים הנ"ל.

יצויין בהקשר זה כי השיק מס' 427 שמועד פירעונו הינו 28.3.11, שכאמור, הוחלף בשיק מס' 430 , לא הוגש לביצוע. השיקים היחידים שנדרש תשלומם ע"י התובע, הינם השיקים שציינתי פרטיהם בפתח פס"ד.

מהצד השני של המתרס, התובע הצהיר כי הינו הבעלים של עסק מאושר לניכיונות. והוסיף, כי קיבל לידיו מאת עלם את שלושת השיקים של הנתבעת בעקבות עסקת ניכיון ובגין שלושתם שולמה על-ידו תמורה מלאה. התובע הכחיש כי היה מעורב לאחר חילול השיק הראשון בכל ניסיון לקיום עסקת היסוד, גם הכחיש כי שיק זה הוחלף באחר בהדגישו כי גם השיק מס' 427 עדיין בחזקתו.

ביום 7.11.13 שמעתי את עדי הצדדים. מצד הנתבעת העיד ונחקר נגדית מנהלה אברהים וגם העד עלם שמסר גרסתו בפניי ונחקר נגדית ע"י ב"כ התובע. מהצד השני התובע הסתפק בעדותו ולא ראה להזמין עדים נוספים כלשהם. את סיכומי הצדדים בע"פ שמעתי בישיבה שהתקיימה ביום 16.12.13.

טענות הצדדים והפלוגתאות;

הנתבעת בסיכומיה הדגישה כי התובע אינו אוחז כשורה, משכך הוא חשוף לכל טענות ההגנה הנוגעות לעסקת היסוד. שעה שהוכח כי לא ניתנה אף תמורה בגין השיקים מושא התובענה, הרי נכון וצודק יהיה להורות על דחיית תביעה זו תוך חיוב התובע בהוצאות.

מהצד השני של המתרס. התובע הרחיב בסיכומיו בהדגישו כי הינו צד שלישי שאינו קשור לעסקת היסוד. משכך, ומשום שפעל בתום לב ואף נתן תמורה מלאה בגין השיקים הרי טענת הנתבעת לכישלון תמורה אין בה כדי להושיע נתבעת זו.

גם לעסקת היסוד התובע התייחס בסיכומיו. הוא הדגיש שלא הוכח כי לא ניתנה תמורה לנתבעת בעד השיקים, טעם שמצדיק אף את קבלת התביעה במלואה.

הפלוגתאות, אם כך, הטעונות הכרעה הינן שתיים:

א. האם בנסיבות התובע אוחז כשורה?

ב. באם התשובה שלילית, אזי עלי להשיב לשאלה האם הנתבעת לא קיבלה תמורה בגין השיקים?

דיון והכרעה;

עוד לפני שאגש לעובי הקורה ראיתי להזכיר, כי נטלי השכנוע והראיה בכל הנוגע להוכחת טענת ההגנה בה אחזה הנתבעת, והכוונה לכשלון תמורה, רובצים לפתחה. על הנתבעת להוכיח כי בפועל לא ניתנה תמורה מלאה או חלקית קצובה שניתן לשום אותה ולקבוע את היקפה המדויק בהתאם ועל יסוד הראיות שהובאו בפניי.