ח"י (מחוזי) 22-15 התובע הצבאי נ' טוראי כ'

הנאשמת מורשעת, לפי הודאתה, בעבירה של היעדרות מן השירות שלא ברשות, לפי  סעיף 94 לחש"צ, התשט"ו-1955, בכך שנעדרה מיחידתה בסיס אשדוד xxx מיום 04/03/2014  ועד יום 07/03/2015   למשך 369 ימים, בהתאם לכתב האישום והפרטים הנוספים.  

ניתנה והודעה היום,11 במאי 2015, ‏כ"ב באייר התשע"ה,בפומבי ובמעמד הנאשמת והצדדים.

­­­­­_________

שופט

גזר דין

הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בהיעדרות ללא רשות מיחידתה לתקופה בת 369 ימים, שבסופה נעצרה.

מדובר במי שגויסה לצה"ל במהלך חודש ספטמבר 2013 ולאחר השלמת פרק הטירונות הבסיסית שובצה לתפקיד מאבטחת מתקנים. לנאשמת היעדרות יחידה קודמת אשר בוצעה סמוך לאחר תחילת שירותה ובגינה נידונה בהליך משמעתי לעשרה ימי מחבוש על תנאי. במהלך הכליאה, הומלץ על ידי מערך גחל"ת לפטור את הנאשמת משירות ביטחון על רקע מצב משפחתי ואישי מורכב וכן על רקע קשיי הסתגלות מהותיים וטעמים נוספים. מפקד מיטב מצא לנכון לאמץ את ההמלצה ולהורות על שחרורה של הנאשמת טרם סיום פרק שירותה על פי חוק.

בהינתן האמור, ובהינתן נסיבות מורכבות מבית אשר פורטו בהרחבה במסמכים אשר הגיש הסנגור וכן במכתב מטעם אמה של הנאשם, נקשרו הצדדים בהסדר טיעון אשר מקל עם הנאשמת לעומת רמת הענישה הנוהגת.

ההסדר אף מאפשר לנאשמת הגבלה במסירת הרישום הפלילי בעניינה ומחיקתו בפרק זמן קצר, על פי הקבוע בחוק.

סברתי כי על אף קולתו של ההסדר, יש מקום לאמצו בהיותו משקף איזון נכון וראוי בין ההיבטים לחומרה להיבטים לקולה. על כן מוטלים על הנאשמת העונשים הבאים:

• שמונים וחמישה (85) ימי מאסר לריצוי בפועל, מניינם מיום מעצרה.
• שלושים (30) ימי מאסר על תנאי למשך שנה (1), שלא תעבור עבירה בניגוד לסעיפים 94, 92 או 121 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו – 1955.
• עונש המחבוש המותנה שהוטל על הנאשמת בדין משמעתי ביום 30/10/2013, בן עשרה (10) ימים, יופעל וירוצה בחופף לעונש המאסר שהוטל בגין ההרשעה הנוכחית.

   סך הכול תרצה הנאשמת שמונים וחמישה (85) ימי מאסר בפועל מיום מעצרה.

ניתנה והודעה היום,11 במאי 2015, ‏כ"ב באייר התשע"ה,בפומבי ובמעמד הנאשמת והצדדים.

זכות ערעור כחוק, הודעה.