ח.ואח' נ' ק.ואח'

1.לפני בקשה לסילוק תביעת התובעת על הסף.

התובעת (להלן-מ.) הגישה ביום 16/10/2018 תביעה כנגד עיזבון המנוח י.ק. ז"ל (להלן-המנוח), ו-4 ילדיו (אחת מבנותיו הלכה לעולמה וכנתבעים נרשמו ילדיה, נכדי המנוח). מהות התביעה הוגדרה על ידי מ. כתביעה "רכושית/כספית, איזון משאבים עפ"י חוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג-1973, פירוק שיתוף במקרקעין, צו איסור דיספוזיציה בנכס" (להלן: התביעה). פירוק השיתוף המבוקש הוא ביחס לדירה הרשומה על שם המנוח ומצויה ברח' XXX באילת (להלן: הדירה) (מ. טוענת לזכויות בה מעבר לחלקה בצוואתו של המנוח).

התביעה:

עיקר טענות התובעת (מ.) בתביעה:

2.במבוא לתביעה טענה מ. שהיא מגישה את כתב תביעתה "...כנגד הנתבעים בעניין רכוש שצברה במשותף עם בן זוגה וידועה בציבור מר י.ק. ז"ל...רכוש אשר נצבר תוך מאמץ משתף וניהול משק בית משותף עפ"י כוונת הצדדים להחיל את הלכת השיתוף במלוא הנכסים...".

מ. הגדירה עצמה כ "...בת זוגו של המנוח מאז 1992 ועד פטירתו ביום 7.12.17 ויורשת כחמישית מעיזבון המנוח עפ"י צוואתו . ...נתבע 1 הנו עזבון המנוח ...נתבעים 2-5 הנם יורשי המנוח עפ"י הצוואה".

למועד תחילת הקשר בינה לבין המנוח היא הייתה בת 43 והמנוח בן 60 ולשניהם לא הייתה זו מערכת זוגית ראשונה. היא והמנוח גרו בדירה בעיר אילת וניהלו חיי זוגיות ומשק בית משותף עד שנת 2010. לאחר מכן "החזיקו בדירות נפרדות ...על אף שהמשיכו בחיי זוגיות והמשיכו להעביר את רוב זמנם ביחד ומתחילת שנת 2017 עברו לדירה אחת משותפת באילת ...".

בשנת 2010 ביקש המנוח לעבור יחד איתה לעיר ירוחם משום שרצה אווירה יותר שקטה. היא לא הסכימה למעבר, אך הם חלקו זמנם בין אילת לירוחם "...כאשר התובעת גרה עם המנוח מספר חודשים בשנה בירוחם בד"כ בעונת הקיץ ואילו המנוח גר עם התובעת מספר חודשים בשנה באילת בד"כ בתקופת החורף כאשר לכל אחד מבני הזוג היו המפתחות לשתי הדירות".

בשנת 2017 התאבד בנה של מ. ואז הודיע לה המנוח ש"...ירכוש דירה עבור שניהם כדי שיגורו בה יחד וכך אכן היה, לאחר שהמנוח והתובעת בדקו מספר דירות קיבלו בני הזוג החלטה משותפת לרכוש את הדירה בכתובת XXX באילת ...".