ח.א.ש. נכסים בע"מ נ' אפנגר ואח'

החלטה

לפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין שניתן כנגד המבקשת ביום 3.2.2010 (להלן "הבקשה").

לבקשה זו קדמה בקשה לביטול פסק הדין שהוגשה ביום 20.7.2011 (להלן: "הבקשה לביטול"). בהחלטתי מיום 21.7.2011 דחיתי את הבקשה לביטול, לאחר שזו הוגשה ללא בקשה להארכת מועד.

הבקשה הועברה לתגובת המשיבה 1 – התובעת ( להלן: "המשיבה") אשר בתגובתה התנגדה לה.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה החלטתי לדחותה.

בבקשה טענה המבקשת, כי רק לאחרונה ידעה על קיומם של הליכי ההוצאה לפועל, אשר מתנהלים כנגדה בעקבות פסק הדין, אך נמנעה מלציין מתי נודע לה עליהם, ולא בכדי. מתגובת המשיבה עולה כי ביום 12.5.2010 נמסר פסק הדין לאחיה של המבקשת, מר שלמה אפנג'ר. פסק הדין נמסר ביחד עם האזהרה של תיק ההוצאה לפועל שנפתח על יסוד פסק הדין. אישור המסירה צורף לתגובה.

בתצהירה של המבקשת, התומך בבקשה לביטול, היא כתבה בסעיף 24 כי היא ידעה על ההליכים רק לאחר שקיבלה פניה מאת לשכת ההוצאה לפועל. גם כאן היא לא ציינה מהו המועד בו קיבלה את הפנייה.

לדבריה לאחר שהמבקשת קיבלה את הפניה כאמור, היא פנתה למעסיקותיה (המשיבות 2 ו-3) וביקשה מהן כי תפעלנה לביטול ההליכים המתנהלים נגדה. לאחר שהמבקשת גילתה שאלו אינן פועלות לביטול ההליכים, היא פנתה אל ב"כ המשיבה לצורך בירור העניין. בהתאם לשיחה שהיא ניהלה עם ב"כ המשיבה, הבטיחה לה המשיבה, כי היא תחדל מלפעול כנגדה ותפעל לסילוקה מהתביעה. בעקבות כך היא הגיעה למשרדי ב"כ המשיבה ומסרה תצהיר לפיו במועדים הרלבנטיים לתאונה הייתה המבקשת עובדת המשיבה 2. (ראה סעיפים 25-28 לתצהיר המבקשת התומך בבקשה לביטול).

עיון בתצהיר אותו מסרה המבקשת למשיבה כאמור (צורף כנספח ד' לבקשה), עולה כי הוא נכתב על ידי המבקשת בתאריך 26.5.2010, קרי 14 ימים לאחר המועד בו בוצעה המסירה של פסק הדין כאמור בתגובת המשיבה. מכאן עולה כי טענתה של המבקשת שרק לאחרונה נודע לה על קיומו של פסק הדין, אינה נכונה בלשון המעטה.

זאת ועוד, המבקשת טענה כי המשיבה הבטיחה לה כי תחדל מלפעול כנגדה ותפעל לסילוקה מהתביעה, אולם לא פרטה מיהו הגורם אצל המשיבה אשר הבטיח לה זאת, ולפיכך טענתה בעניין זה הינה סתמית. בעניין זה אציין כי הבטחה שלא לפעול כנגד המבקשת על פי פסק הדין, ככל שניתנה כזו, אינה מהווה הסכמה לביטולו. לכל היותר ניתן להעלותה במסגרת הליכי הגביה המתנהלים כנגד המבקשת.

המבקשת לא הראתה כל טעם, אשר מצדיק היעתרות לבקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין באיחור של למעלה משנה.

אציין כי גם אם הייתי נעתר לבקשה, הרי שגם לגופו של עניין אין מקום לביטול פסק הדין לאור העדר סיכויי הגנה למבקשת. בעדותה של המבקשת בדיון ההוכחות שהתקיים בתיק, היא אמרה כי הוגש כנגדה כתב אישום וכי במסגרת עסקת טיעון היא הודתה באחריותה לתאונה.

סוף דבר הבקשה נדחית.

המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בסך של 1,200 ₪.

המזכירות תשלח החלטתי לצדדים ותעביר לב"כ המשיבה את סכום ההוצאות הפסוק מסכום הפיקדון אשר הופקד בקופת בית המשפט.

ניתנה היום, ח' תשרי תשע"ב, 06 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: