ח.א. כל בו לחקלאי ולגינה (2000) בע"מ נ' פנחס ואח'

החלטה

1.בתובענה נשוא הבקשה שלפניי טוענת התובעת, היא המשיבה, כי הנתבעים, הם המבקשים, רכשו ממנה טובין או שירותים בסכומים שונים ובתאריכים שונים. הנתבעים לא שילמו תמורת אותם טובין, שסכומם המצטבר עולה מתוך כרטסת הנהלת החשבונות שצורפה לכתב התביעה ולכן ביקשה לחייב את הנתבעים לשלם לה את סכום התביעה.

2.במסגרת הבקשה שלפניי, עותרים הנתבעים למחיקתה או לדחייתה של התביעה על הסף, שכן לטענתם, כתב התביעה אינו מגלה עילה, אין פירוט של הטובין והשירותים וכן של מועדי הרכישה ובנוסף, כרטסת הנהלת החשבונות שצורפה, אינה של התובעת אלא של חברה אחרת.

עוד טוענים הנתבעים לדחייתה של התביעה על הסף, לטענתם, אין יריבות בין התובעת ובין הנתבע 2, התביעה קנטרנית ויש לדחות את התביעה מכל נימוק אחר שימצא בית המשפט, לאור האופן שבו נערך כתב התביעה, המצביע על זלזול בנתבעים ובהליכי בית המשפט.

3.הנתבעים טוענים, כי אין מקום להורות על מחיקתה או דחייתה של התביעה על הסף, לטענתם, מטרת הגשת הבקשה הינה להביא להפסקת ההליכים נגד נתבע 2, כאשר ממילא נתבע 1 הינו בעל חובות רבים ומתנהל נגדו תיק איחוד בלשכת ההוצאה לפועל. עוד טוענת התובעת, כי הנתבעים הקדימו את המאוחר, כל המסמכים הרלוונטיים יגולו בשלבים המאוחרים יותר של המשפט ובמסגרת הליכי גילוי מסמכים.

4.אחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי הגם שכתב התביעה חסר וראוי היה לפרטו יותר, אין הצדקה למחיקתה של התביעה או לדחייתה על הסף.

5.על מנת שבית המשפט יורה על מחיקת תובענה על הסף, על בית המשפט לבחון, האם גם לאחר שהוכחו כל העובדות המהוות את עילת התביעה, לא יוכל התובע לקבל את הסעד שלו הוא עותר, שכן כתב התביעה אינו מגלה עילה. בתביעה שעניינה רכישת טובין, על התובע להוכיח, כי הנתבע רכש טובין ולא שילם את תמורתם. העובדות נשוא עילת התביעה בתביעה מהסוג האמור הינן פשוטות בדרך כלל ואף דרך הוכחתן אינה מסובכת, ככל שטענות התובע אינן נסתרות- יהא זכאי התובע לסעד הכספי המבוקש על ידו, דהיינו קבלת תמורת אותם טובין.

6.טענת הנתבעים בהליך שלפניי נוגעת למעשה לאי פירוט הטובין שנרכשו. בעניין זה, מסכימה אני כי קיים קושי עם הנטען בכתב התביעה, התובעת אמנם צירפה את כרטסת הנהלת החשבונות שלה, שבה מפורטות החשבוניות שהוצאו בגין רכישת אותם טובין וכן מועדי הרכישה וניתן יהיה לפנות לאותם מסמכי מקור על מנת לבחון את טיבן של אותן רכישות נשוא התובענה, אלא שראוי היה לצרף את כל אותן חשבוניות, על מנת שהנתבע ידע בפני אילו רכישות הוא מתגונן.

אמנם, על פי הוראות תקנה 71 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כתב הטענות צריך להכיל את העובדות המהותיות בלבד שעליהן הוא מסמך, אך לא את ראיותיו, אלא כאשר עסקינן במסמכים מהותיים שעליהם מסתמכת תביעתו של התובע, הרי שיש לפרט את המסמכים ואף לצרפם (ראה הוראת תקנה 75 לתקנות האמורות).

7.אלא שאיני סבורה, כי בשל מחדל זה יש מקום להורות על מחיקת כתבי טענות, עסקת רכישה ניתן להוכיח גם בהבל פה ולכל היותר ניתן בעניין זה להשלים את העניין בין בדרך של הליכי גילוי מסמכים ובין בדרך של מתן פרטים נוספים, בהתאם להוראות תקנות 66-65 לתקנות הנ"ל, דבר שהיה מאפשר לנתבעים להתגונן כראוי.

8.למעלה מן הצורך אוסיף ואציין, את ההלכה הברורה והידועה לפיה מחיקת כתבי טענות הינה צעד דרסטי, אשר בית המשפט ימנע ממנו, אם ניתן לרפא את הפגם בדרך אחרת. במקרה דנן, כאמור, מתן פרטים נוספים היה בה כדי לתקן את הפגם.

מסיבה זו, אף ראוי היה, כי חלף הגשת הבקשה היו דואגים הנתבעים לבירור עובדתי אמיתי של המחלוקת בדרך של פניה לתובעת לקבלת מסמכים.

9.אשר לדחיה על הסף, אומר תחילה, כי רבות מטענותיהם של הנתבעים לעניין דחיית התביעה סומכות גם על הטענה בדבר אי צירוף מסמכים, דחיית הטענה בדבר מחיקת התביעה על הסף, יש בה כדי ללמד, נוכח הנימוקים הדומים, כי אין הצדקה גם להורות על דחיית התביעה על הסף. מאי צירוף המסמכים לא עולה, כי מדובר בתביעה קנטרנית, כפי שציינתי מדובר בתביעה פשוטה של אי תשלום בגין טובין, אם שולמה תמורת הטובין, הרי שהדבר ניתן להוכחה בדרך פשוטה של המצאת אסמכתאות, ולבד מאמירה סתמית, לא הצליחו הנתבעים להצביע על טעם ממנו ניתן ללמוד כי ההחלטה להגיש את התביעה נגועה בטעמים זרים ומסיבה זו, גם מן הטעם של שיקולים נוספים שעל פיהם יכול בית המשפט להורות על דחיית התביעה, לא מצאתי מקום להורות על דחייתה על הסף.

10.בעניין היריבות, העלו הנתבעים שתי טענות, האחת הנוגעת לשימוש בכרסת הנהלת חשבונות של חברה אחרת, קיבלה מענה הן בכתב התשובה מטעם התובעת והן בישיבת קדם המשפט ומשכך, אינה מהווה עילה לדחיית התביעה על הסף.

11.אשר לשאלת היריבות עם הנתבע 2, הרי שמדובר בטענה עובדתית המצריכה בירור. הנתבעים העלו טענותיהם בעניין ללא כל ביסוס עובדתי, לא צרפו חשבוניות מהן ניתן ללמוד, כי אין יריבות אל מול הנתבע 2, לא צרפו אסמכתאות לתשלום מטעם הנתבע 1 בלבד (גם אם אתעלם מצילום השיקים שצורפו לכתב התשובה מטעם התובעת) וכן לא כל מידע אחר בשאלת היריבות שעל פיו ניתן יהיה לקבוע מסמרות כבר בשלב המקדמי של הדיון.

12.לאור כל האמור, גם טענת הדחיה על הסף נדחית.

13.סוף דבר, הבקשה נדחית.

הנתבעים ישאו בהוצאות הבקשה בסכום של 800 ₪.

14.קובעת לישיבת קדם משפט נוספת ליום 15.10.12 בשעה 13:00.

הצדדים ישלימו הליכים מקדמיים בתוך 30 יום מהיום.