ח/XXX טוראי ש' א' נ' התובע הצבאי הראשי

רקע

• המערער, טוראי ש' א', נעצר ביום 21.5.2018. ביום 29.5.2018 הוגש נגדו כתב אישום המייחס לו עבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, לפי סעיפים 7(א) ו-(ג) רישה לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, בגין החזקת 59.51 גרם קנאביס, המחולק ל-19 שקיות נפרדות. המערער נעצר עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו.
• ביום 15.6.2018 כפר המערער בכתב האישום. בהתאם, נקבעו מועדים לשמיעת ההוכחות בתיק. תחילה, לבקשת ההגנה, נקבעה ישיבה לשמיעת טענה טרומית ביום 1.7.2018. בהמשך נקבעו ישיבות הוכחות למועדים 12.7.2018; 19.7.2018; 23.7.2018; 29.7.2018 ו-8.8.2018.
• ביום 19.7.2018, בתום ישיבת ההוכחות, ביקש הסנגור לעיין מחדש בשאלת המעצר, משלטענתו גדשה סאת המעצר, בהינתן משך מעצרו עד למועד שבו צפוי משפטו להסתיים.
• בית הדין קמא דחה טענה זו והותיר את ההחלטה באשר למעצרו של המערער עד לתום ההליכים המשפטיים על כנה. המערער השיג על החלטה זו לפניי (ע"מ/52/18 טור' ש' א' נ' התובע הצבאי הראשי). במהלך הדיון ובעקבות הערותיי, הסכימו הצדדים להשהות את מתן ההחלטה בערעור עד לאחר יום 23.7.2018, משעלה כי ייתכן שפרשת התביעה תסתיים באותו היום, לאחר עדותה של עדת תביעה מס' 9, הגב' טפרברג, מהמעבדה לתרעולה.
• דא עקא, שביום 23.7.2018, הודיעה התביעה כי הורתה לעדה זו שלא להתייצב (בניגוד לזימון שקיבלה מבית הדין) משעלה לכאורה, כי לא ניתן יהיה להגיש ראיות באמצעותה, שכן, ככל הנראה, היא לא ערכה את בדיקות המעבדה כנדרש. יתר על כן, התביעה הנחתה את הגב' טפרברג להשלים את החקירה. מועד שמיעת עדותה של הגב' טפרברג נדחה ליום 30.7.2018.
• אשר על כן, משהשתנו הנתונים שעל בסיסם הושתת הערעור הנ"ל, משך הסנגור את הערעור והגיש, חלף זאת, בקשה לעיין מחדש בשאלת המעצר.
• גם בקשתה זו של ההגנה, להורות על שחרורו של המערער לחלופת מעצר, נוכח התמשכות ההליכים, נדחתה, ביום 24.7.2018, על-ידי בית הדין קמא.
• ההגנה לא השלימה עם החלטה זו ומכאן הערעור.

החלטת בית הדין קמא

9. בית הדין קמא, נתן דעתו לטענה שלפיה לא מונחת לפניו תשתית ראייתית לביסוס עבירה של החזקת כ-60 גרם קנאביס שלא לצריכה עצמית (כמיוחס בכתב האישום), משלא נבדק במעבדה לתרעולה מספר מספק של יחידות, במסגרת הבדיקה המדגמית שבוצעה למוצגים שנתפסו (ראו: תקנה 4 לתקנות הסמים המסוכנים (בדיקה מדגמית של סמים), התשנ"א-1991). עם זאת, פירט בית הדין קמא, בהחלטתו, את הנימוקים הבאים, שבגינם דחה את עתירת ההגנה:

"בשלב זה... לא מונחת בפני בית הדין תשתית ראייתית לכאורית מספקת המבססת החזקת סם מסוכן מסוג קנאביס במשקל שיוחס בכתב האישום... חרף האמור, ניתן לקבוע, לכאורית, כי בפני בית הדין תשתית ראייתית לכאורית המבססת, למעצר, החזקת סם מסוכן במשקל העולה על 20 גרם קנאביס... גם בטרם השלמת הבדיקה המדגמית עומדת בפני בית הדין תשתית ראייתית לכאורית להחזקת סם מסוכן שאינה לצריכה עצמית וזאת בהתאם לחזקה הקבועה בדין, שלא נסתרה... כידוע, החזקת סם שלא לצריכה עצמית מקימה חזקת מסוכנות כללית וכן עילות מעצר נוספות...

בצד האמור, יש לבחון את טענות ההגנה להימשכות ההליכים בתיק... עמדתי על כך שניהול ההליך באופן גורף גורם מטבעו לשמיעת עדים מרובה ולעתים שלא לצורך. זאת ועוד, חזרתה של ההגנה מהסכמות דיוניות אותן מסרה בעל-פה מקשה על תיאום זימון העדים ושמיעתם... יש בהתנהלות זו כדי להביא להימשכות ההליך...

עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שהימשכות צפויה בהליך רובצת גם לפתחה של התביעה והדברים אמורים ביחס לעדותה של מומחית המעבדה, הגב' טפרברג. מובן, כי אין לתלות בהגנה את העובדה כי הבדיקה המדגמית לא נערכה כדבעי ואת רצונה של התביעה בהשלמת הבדיקה בהקשר זה והעיכוב שנגרם בשמיעת עדות המומחית.

ואולם, באיזון בין מכלול השיקולים וגם בראי רמות הענישה המקובלות הנוגעות לתשתית הראייתית הקיימת סברתי כי טרם גדשה הסאה ביחס למעצרו של הנאשם. למסקנה זו הגעתי אף בשים לב למועדים העתידיים הקבועים בתיק ולמשך מעצרו של הנאשם עד אליהם והכול בכפוף לתשתית הראייתית שתונח בפני בית הדין...

סברתי כי יש בקביעת מועד נוסף... כדי לצמצם את הפגיעה הנוגעת להתמשכות ההליך".