ח/XXX טוראי ל' נ' נ' התובע הצבאי הראשי

רקע

1. ביום 5.9.2017, קיבל בית הדין המחוזי את עתירת התביעה והורה על הארכת מעצרו של טור' ל' נ', המערער, לאחר שהתרשם מקיומו של חשד סביר למעורבותו בעבירות של תיווך בסם מסוכן מסוג קנאביס, החזקתו ושימוש בו. נקבע, כי מתקיימות בעניינו של המערער עילות מעצר של מסוכנות כללית, מסוכנות צבאית וחשש לפגיעה חריפה במשמעת הצבאית, וכי משום כך ונוכח צורכי החקירה, לא ניתן לנקוט בעניינו חלופת מעצר. בית הדין הורה על מעצרו של המערער עד ליום 10.9.2017.
2. בא-כוחו של המערער, עו"ד פיינבלט, משיג על החלטה זו. לדידו, מעצרו של המערער צריך להימנות החל מן המועד שבו עוכב ביחידתו ולפיכך, הדיון בבקשת התביעה להארכת מעצר נערך במועד החורג מן התקופה המותרת ולאחר שהמערער היה נתון במעצר בלתי חוקי למשך מספר שעות. עוד נטען, כי משהסתיים פרק העיכוב, בחלוף שלוש שעות, היה על גורמי החקירה להורות על מעצרו של המערער. לשיטתו של הסנגור, פגמים אלה מחייבים לשחרר את העורר ל"מעצר פתוח".
3. בית הדין המחוזי קבע בהחלטתו, כי אינו מוצא "בשלב הנוכחי עילה להימנע מהמשך המעצר אך בשל השאלה מה היה מעמדו של החשוד בעיני רשויות החקירה בין שעת סיום העיכוב אתמול לבין הוצאת פקודת המעצר... בית הדין נדרש לבחון בצורה עצמאית את קיומם של החשד הסביר ועילות מעצר, גם אם מדובר בטענה למעצר לא חוקי".
4. התביעה מבקשת לסמוך ידיה על החלטתו של בית הדין קמא הנכבד ועותרת להימנע מלהתערב בה.

השתלשלות העניינים בחקירה

5. עיון במסמכים שנאספו, המתעדים את מהלך הדברים בחקירה, מלמד, כי המערער עוכב ביחידתו "לשם הובלה לבסיס מצ"ח ירושלים", ביום 4.9.2017, בשעה 12:00. באותו מעמד בואר לו והוא אף חתום על מסמך מתאים, כי "עיכובו מסתיים בשעה 15:00, או עם הגעתו לבסיס וכניסתו לחדר חקירות". כמו כן הובהר למערער "כי שהייתו במקום [בסיס מצ"ח] דרושה לצרכי חקירה".
6. חקירתו של המערער החלה בשעה 12:20, אז הוצגו לו זכויותיו כחשוד. המערער ביקש להיוועץ בסנגור וגורמי החקירה המתינו לשם כך במשך כשלוש שעות. לאחר שנועץ בסנגורו נמשכה החקירה, שצולמה לכל אורך הדרך, עד סמוך לשעה 17:00. באותו שלב הכחיש המערער את המיוחס לו. כאשר התבקש למסור את הקוד לעיון במכשיר הסלולרי שברשותו סירב וביקש להיוועץ שוב בסנגור. מבוקשו ניתן לו ולאחר שנועץ בסנגור נאות למסור את הקוד, אך סירב לעיון "ידני" במכשיר, בנוכחותו. אז נועץ בסנגורו פעם שלישית ולאחר מכן הסכים לעיון ה"ידני". העיון ה"ידני" במכשיר הסלולארי נערך בין השעות 20:30-19:00 ובמהלכו אותרו תכתובות מחשידות. בעקבות כך, התוודה המערער ופירט על מספר מעשי תיווך בסם מסוכן ומספר מעשי שימוש בסם מסוג קנאביס. משכך, התרשמו החוקרים כי קמה עילה לעֹצרו וכך נעשה. על-פי דו"ח המעצר, המערער נעצר בשעה 20:40.
7. למחרת, 5.9.2017, בשעה 10:00, הורה מפקד בסיס מצ"ח ירושלים, בפקודת מעצר, על מעצרו של המערער למשך 24 שעות, שנמנו החל מיום 4.9.2017, בשעה 20:40.
8. ביום 5.9.2017 נחקר המערער וחזר על הודאתו. חקירתו הסתיימה בשעה 13:00 לערך ובסמוך לאחר מכן, הובא לדיון בבית הדין המחוזי. המערער הגיע אל מתחם בית הדין בשעה 15:15. בקשת המעצר בעניינו הוגשה בשעה 15:45, וזמן קצר לאחר מכן נערך הדיון, כמפורט לעיל.
9. להשלמת התמונה העובדתית, אציין, כי עיון בחומר החקירה שנאסף עד עתה, מצביע, לכאורה, על חשד סביר למעורבותו של המערער בעבירות מתחום הפצת הסמים המסוכנים ובעבירות של שימוש והחזקה עצמית של סם מסוכן.

דיון והכרעה

כללי

10. כידוע, הוראות חוק המעצרים, המסדירות את סמכות העיכוב, הוחלו גם בהליכים המתקיימים במסגרת הצבאית (ראו: ע"מ/41/99 רב"ט עובד נ' התובע הצבאי הראשי (1999); ע"מ/47/04 רב"ט בניסטי נ' התובע הצבאי הראשי (2004); ע/130/03 טור' דוד נ' התובע הצבאי הראשי, פס' 10 (2003)).
11. בואר, כי:

"מטרת סמכות העיכוב היא להעניק סמכות חלופית, שפגיעתה בחירותו של אדם פחותה מהפגיעה הנגרמת ממעצרו. עם זאת, אין חולק כי גם העיכוב, כשלעצמו, מהווה פגיעה בזכות האדם לחירות, ועל-כן השימוש בו צריך להיעשות במשורה ובהתאם לפסקת ההגבלה שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו" (הדגשה אינה במקור, ע/16/14 טור' כהן נ' התובע הצבאי הראשי, פסקה 51 (2016)).