ח'שיבון נ' כפר כנא מועצה מקומית ואח'

החלטה

רקע ותמצית טענות הצדדים

המבקש עותר, כי בית המשפט יחייב את המשיב להפקיד ערובה להבטחת תשלום הוצאותיו. הבקשה הוגשה בהתאם לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 (להלן "התקנות").

עסקינן בתובענה כספית נזיקית על סך 250,000 ₪ אשר הגיש המשיב נגד המבקש ונתבעים נוספים בעילת של לשון הרע, רשלנות, הטעייה, תרמית, שקר מפגיע והפרת חובה חקוקה.

במסגרת כתב התביעה טוען המשיב, כי המבקש עורך דין במקצועו פתח בשמו תיק הוצאה לפועל בעת שהוא היה משוחרר מייצוג וללא הודעה או הרשאה מהמשיב. תיק ההוצל"פ האמור נפתח לשם ביצוע פסק דין אשר ניתן ביום 29.9.02 בת.א 4096/99. לטענת המשיב, לאחר שערך בירור התברר לו כי התיק נסגר, לבקשת המבקש, ביום 9.5.10. עוד טוען המשיב, כי מעיון בדף החשבון של התיק עולה, כי החייבת העבירה מתיק האיחוד לחשבונו של המבקש 129 פעולות תשלום, אשר מסתכמות בסכום של 36,400 ש"ח.

המשיב טוען, כי התנהלות המבקש אינה הולמת את מקצועו וכי המבקש עבר על חוקי וכללי לשכת עורכי הדין והתנהלותו הציתה את אש המחלוקת בין המשיב ויתר הנתבעים וגרמה לנזקיו.

המבקש עותר, כי בית המשפט יורה למשיב להפקיד ערובה בסך 15,000 ₪, לכל הפחות, לשם הבטחת תשלום הוצאותיו. לטענתו, הרציונל בבסיס תקנה 519 לתקנות הינו מניעת תביעות סרק והבטחת תשלום הוצאותיו של נתבע, בעיקר כאשר סיכויי התביעה נמוכים. המבקש ציין, כי זכות הגישה לערכאות המשפטיות הינה זכות יסוד וכי הכלל באשר להפקדת ערובה הינו חריג. עוד מציין המבקש, כי המשיב מצוי בקשיים כלכליים וכן עסקינן בתביעה קנטרנית וטורדנית וסיכוייה קלושים וכי על כתפי המשיב מוטל הנטל להוכיח, כי מצבו הכלכלי איתן.

המבקש טוען, כי ידוע לו שמצבו הכלכלי של המשיב רעוע ואף המשיב הגיש תביעות רבות במסגרתן הצהיר, כי מצבו רעוע וביקש פטור מתשלום אגרה ובקשה כאמור אף הוגשה במסגרת התובענה בה עסקינן ביום 5.9.10. לטענתו, המשיב צירף מסמכים המעידים על מצבו הקשה וניתן לו פטור מתשלום אגרה.

עוד טוען המבקש, כי סיכויי התביעה קלושים. לטענתו, טענת המשיב לפיה פתח את תיק ההוצאה לפועל ללא הרשאה אינה עולה בקנה אחד עם העובדה שלאחר שהמבקש סגר את התיק, המשיב פתח אותו מחדש. המבקש מוסיף וטוען, כי טענת המשיב לפיה לא ידע על פתיחת התיק עד לחודש מאי 2010 הינה מופרכת שכן במסגרת תובענה אחרת המתנהלת בין הצדדים ציין המשיב בתצהירו, מיום 13.4.09, כי המבקש הגיש את פסק הדין ללשכת ההוצאה לפועל מבלי שהודיע לו ועל אף ששוחרר מייצוג. לטענתו, מהאמור עולה, כי לכל הפחות במועד האמור ידע המשיב אודות פתיחת התיק. עוד טוען, כי במסגרת תצהירו ציין המשיב, כי בידי המבקש לגבות במסגרת תיק ההוצאה לפועל את שכר טרחתו. המבקש טוען, כי הסכום אשר נגבה במסגרת תיק ההוצאה לפועל נגבה לצורך סילוק שכר טרחתו וכי הדבר נעשה בהסכמת המשיב.

לטענת המבקש, הסתירות הרבות בין תביעותיו השונות של המשיב מלמדות, כי עסקינן בתביעה קנטרנית וטורדנית וכי דינה להידחות. לפיכך טוען, כי סיכויי התביעה קלושים וכי יש להביא את הדבר בחשבון בעת דיון בבקשה בה עסקינן.

באשר לסכום הערבות טוען המבקש, כי אמנם התביעה אשר הוגשה נגדו הוגשה על סך של 48,000 ₪ אולם צפויה התדיינות ארוכה והשקעה רבה בתיק ועל כן יש להורות על הפקדת סך של 15,000 ₪ לפחות.

לטענת המשיב, דין הבקשה להידחות. לטענתו, הבקשה אינה עונה על הקריטריונים אשר נקבעו בדין לשם הפקדת ערובה. המשיב טוען, כי המבקש מנצל את מצוקתו הכספית ו/או את בקשתו לפטור מתשלום אגרה כדי להגיש את הבקשה הקנטרנית בה עסקינן. המשיב הוסיף וטען, כי נראה שהמבקש אינו מכיר את הדין והפסיקה לפיהם אין לחייב תובע בהפקדת ערובה מחמת עוניו בלבד ובדרך זו לסגור את שערי בית המשפט בפניו. המשיב הוסיף, כי הפעלת תקנה 519(א) תעשה במקרים חריגים בלבד.

לטענתו, טענת המבקש לפיה התביעה אינה מגלה עילה או שסיכוייה קלושים דינה להתברר במסגרת בקשה לפי תקנה 100 או תקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי ולא במסגרת הבקשה בה עסקינן. המשיב טוען, כי במסגרת כתב הגנתו לא העלה המבקש טענה מקדמית לסילוק התביעה על הסף או לזכות העומדת בפניו להפקדת ערובה וכן לא הכחיש מעורבותו באירועי התביעה ולא העלה טענה המצדיקה את מחיקת התביעה אשר הוגשה נגדו.

המשיב טוען, כי לשם קבלת מתן פטור מתשלום אגרה יש להראות, כי מצבו הכלכלי של התובע קשה וכי ישנה עילת תביעה. בנסיבות אלו, ומשניתן לו פטור כאמור, הוא טוען, כי קיימת עילת תביעה. כן טוען, כי לא ברור מדוע המבקש הינו הנתבע היחיד החושש מתשלום הוצאותיו והוסיף, כי נקבע דיון הוכחות אשר במסגרתו יהיה בידי המשיב להעלות מלוא טענותיו והדברים יובהרו כראוי.

עוד טוען המשיב, כי סכום הערובה המבוקש מופרז ולא ברור על סמך מה חישב המבקש את הוצאותיו.

במסגרת דיון אשר נערך ביום 13.7.11 טען המשיב, כי המבקש לא פרסם לשון הרע ואינו קשור לכך. המשיב הוסיף, כי יש תביעה של רשלנות מקצועית והרבה הפרות. המבקש טען, כי היה בידי המשיב להגיש נגדו בקשה נפרדת ובמסגרתה לעתור, כי המבקש ישיב לו את הכספים אשר קיבל ואשר לא מגיעים לו. כן טען, כי לאחר שסגר את תיק ההוצאה לפועל המשיב פתח אותו מחדש ופעולותיו של המשיב אישררו את פעולותיו שלו ויש בהן כדי ללמד שתיק ההוצאה לפועל נפתח בהרשאה.

דיון ומסקנות

האם יש מקום לחייב את המשיב בהפקדת ערובה לתשלום הוצאות המבקש, אם לאו.

לאחר עיון במכלול טענות הצדדים מצאתי כי דין הבקשה להתקבל, כפי שיפורט.

בהתאם לתקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי "בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע".