ח'ניפס נ' אבו סמרה ואח'

החלטה

1.לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין ולתיקון פרוטוקול.

2.הבקשה לתיקון פרוטוקול

לעניין טענתו של ב"כ המבקשים שלפיה בית המשפט לא ציין כי המשיב אינו שומע ממרחק קצר את השאלות שהופנו אליו, מופנה ב"כ המבקשים לאמור בעמ' 24 ש' 11-6 לפרוטוקול.

גם טענתו בדבר אי ציון בקשתו לעריכת ביקור במקום, אינה מדויקת, שכן לא אוכל בשלב הזה להיזכר אם בקשה זו הועלתה על ידו במהלך דיון לא פורמלי שהתקיים באותה ישיבה או לא, אולם מה שאפשר לזכור בבטחה כי בקשה כזו לא הועלתה על ידו באופן פורמלי ומפורש, ותעיד על כך העובדה כי הוא לא העלה את הבקשה לאחר ההפסקה שניתנה לצדדים באותה ישיבה לצורך הכנת סיכומיהם בעל פה, ושבמהלכה חזרו הצדדים על פרוטוקול הדיון שנמסר לידיהם.

הטענה שהועלתה לראשונה בתשובתו לתגובת המשיב שלפיה הזמן שעמד לרשותו באותה הפסקה היה מוגבל עקב תקלה שאירעה בהדפסת הפרוטוקול, אין בה ממש, ודומה כי היא נועדה, כמו גם הטענות האחרות שהועלו על ידו בעניין תיקון הפרוטוקול, לשפר את מעמדם של המבקשים לקראת ההכרעה בערעור.

3.הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להדחות.

ההלכה בדבר עיכוב ביצוע פסק דין כספי הינה ידועה ולא מצאתי צורך לחזור עליה.

המבקשים לא הוכיחו את אלמנט ההכבדה על החזרת המצב לקדמותו במידה וערעורם יתקבל, וטענותיהם בעניין זה היו כלליות וחסרות כל ביסוס ראייתי. כמו כן, מצבו הבריאותי וגילו המופלג של המשיב, אינם יכולים להוות שיקול מכריע בהוכחת אלמנט ההכבדה, להבדיל ממצבו הכלכלי וכושר הפרעון שלו ו/או העזבון אחריו. אוסיף על כך העובדה שהמשיב פתח בהליכי הוצל"פ כנגד המבקשים בגין הוצאות שנפסקו לטובתו בשתי החלטות קודמות, אולם ללא הצלחת גבייה, דבר המעיד לכאורה על סיכויי גביית החוב נשוא פסק הדין, ומחזק את המסקנה בדבר אי עיכוב ביצועו של פסק הדין מחמת החשש לשינוי מצבו של המשיב לרעה.

לאור כל האמור לעיל הנני דוחה את הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.

ניתנה היום, ט"ז אייר תשע"א, 20 מאי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: