ח'ליפה ואח' נ' מועצה מקומית מג'אר
|
עת"מ בית המשפט המחוזי נצרת |
18097-08-10
28.3.2011 |
|
בפני : אברהם אברהם |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: 1. פהד ח'ליפה 2. שאדיה חליפה |
: מועצה מקומית מג'אר |
| פסק-דין | |
פסק דין
המחלוקת
העותרים מתגוררים בכפר מגאר. בחצר ביתם עובר קו ביוב של הישוב. הם טוענים, כי מידי פעם בפעם עולה הביוב על גדותיו, מציף את החצר, ופוגע באיכות חייהם. מכאן עתירתם, ובה הם מבקשים לצוות עת המשיבה להעתיק את קו הביוב למקום אחר. נוסף על כך הם עותרים לחייבה בפיצויים על נזקי ההצפה.
בתשובתה מאשרת המשיבה, כי בעבר אירעו הצפות אחדות בקו הביוב המדובר, אלא שאלה היו מועטות מאוד, וטופלו על אתר בידי עובדיה. מקורן של ההצפות, מכל מקום, הוא בהשלכת פסולת מממרטת עופות שמפעיל שכנם של העותרים, דבר הגורם לשיבוש פעולת קו הביוב.
ועוד מוסיפה המשיבה וטוענת, כי ביום 29.6.2010 חתמה על הסכם עם "פלג גליל חברה אזורית למים וביוב" (להלן – "פלג"), לפיו התחייבה פלג ליטול על עצמה את תחזוקת מערכת הביוב בישוב. כריתתו של הסכם זה נעשתה בגדרו של חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001. עתירת העותרים הוגשה אחרי מועד כריתת ההסכם, ומשם ואילך – כל בעיית תחזוקה הקשורה למערכת הביוב עליהם להפנות לפלג, ובכלל זה טיפול בהצפות שתארענה בעתיד בקו הביוב המדובר.
המשיבה אינה סבורה, כי הפתרון לבעייתם של העותרים היא בהסטתו של קו הביוב, על מנת שיעבור בחצר של שכנו. לטעמה קו הביוב מתפקד תפקוד סביר, והבעיות שנתגלעו עד כה טופלו באופן מיידי, כאמור. מכל מקום, הסטתו של קו הביוב לחצרו של בעל מקרקעין אחר (כפי שמציע העותר) לא תפתור את הבעיה, כי אם תעבירה לבעל המקרקעין האחר.
ועוד טוענת המשיבה, כי היא פועלת במסגרת של תקציב, ומחלקת את משאביה לפי צרכיה. היענות לבקשת העותרים משמעה התערבות בשיקולי התקציב, באופן שהמשיבה לא תוכל לעמוד בציווי שיתן בית המשפט.
על כל אלה מוסיפה המשיבה וטוענת טענה להתיישנות ושיהוי, כיוון שהקו קיים מזה כעשרים שנה, וההצפות אירעו, לפחות בחלקן, לפני שנים, משמע היה על העותרים להגיש את עתירתם לפני שנים רבות.
לשם השלמת התמונה אציין, כי לאחר הדיון הראשון בעתירה צירפתי, לבקשת המשיבה, את פלג כמשיבה נוספת. אלא שמשצורפה זו לעתירה – היא ביקשה למוחקה, מחמת העדר סמכות עניינית, ובקשתה נענתה, משנמצא כי טענתה נכונה. מכל מקום, במסגרת זו הצהירה פלג, כי היא נוטלת על עצמה, מכוחו של ההסכם עליו חתמה עם המשיבה, לטפל בכל בעיה שתארע במערכת הביוב של היישוב.
דיון
ביסודה של העתירה עומד רצונם של העותרים לפתור את בעייתם שלהם, משמע מניעת הצפות חוזרות ונשנות בקו הביוב, הפוגעות באיכות חייהם. לסעד זה אינני רואה כי יש מקום להיענות. צעד זה הינו צעד דרסטי, בבחינת המוצא האחרון שיש לפנות אליו על מנת לפתור את הבעיה. העותרים טוענים, כי אין זה מעניינם מה תעשה המשיבה, ובלבד שתיפתר הבעיה. לכך יש להשיב, כי זהו עניינה של המשיבה, כרשות מינהלית, הפועלת במסגרת של תקציב, מוגבל יש לומר, ועליה לחלק את משאביה בין צרכיה השונים. אנו מדברים על קו ביוב, הקיים מזה כעשרים שנה, ומתפקד – חרף הצפות מספר שארעו בו (ככל הנראה בגלל ממרטת העופות השכנה) – באופן סביר. הסטת קו הביוב משמעה שינוי של מערכת הביוב, הפועלת, כאמור, מזה שנים, דבר העשוי להיות כרוך בעלויות רבות, החורגות מיכולותיה של המשיבה במסגרת התקציב. יתר על כן, הסטת קו הביוב מחצרם של העותרים משמעה העברתו לחצר של בעל מקרקעין אחר. כלומר גם אם תפתור ההעתקה את בעיית העותרים, היא תעבירנה לשכנם, ובכך אין משום פתרון של הבעיה מבחינה מערכתית, הגם שהשכן לא צורף כמשיב לעתירה, ועמדתו לא נשמעה.
אגב כך אומר, כי במהלך הדיון טענו העותרים, כי ההצפה בקו הביוב נגרמת בשל חדירת מי גשמים, משום שמערכת הניקוז בסביבת ביתם אינה פועלת כראוי. טענה זו לא נטענה בכתב העתירה, ולו משום כך אין העותרים עשויים להיתמך בה. מכל מקום, היא לא נתבססה על ידם בכל תימוכין שהם, ומסתבר – כך העלתה בדיקת ב"כ המשיבה לאחר שהטענה נטענה – כי בסביבה אין כלל קו ניקוז שעובר במקום, ושיכול להחדיר מים לקו הביוב.
לפי שיכולתי להתרשם מן החומר שהונח לפניי, אנו מדברים על מערכת ביוב ברמה סבירה. הבעייה נוצרת, כך נראה, מהשלכת פסולת מממרטת העופות השכנה, הסותמת את קוו הביוב וגורמת להצפה. בלא להקל ראש במפגע שיוצרות ההצפות, אלה אינן מתרחשות חדשות לבקרים, ובמשך השנים ארעו הצפות אחדות בלבד, ואלה טופלו באופן מיידי. מכאן ואילך נטלה פלג על עצמה, בגדרו של ההסכם עליו חתמה על המשיבה, ומכוחו של חוק תאגידי מים וביוב הנ"ל, לטפל בכל תקלה שתארע במערכת. בכך תהא תרופתם של העותרים.
סוף דבר, משום הטעמים הללו לא ראיתי להיענות לעתירת העותרים להעתיק את קו הביוב. אשר לעתירתם לחיובה של המשיבה בפיצויים על נזקי ההצפות שאירעו בעבר, לסעד זה אין זכאים במסגרת זו של עתירה שהגישו לבית משפט לעניינים מינהליים.
העתירה נדחית, אפוא. לפי נסיבות העניין לא ראיתי ליתן צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ב אדר ב תשע"א, 28 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|