ח'ליליה נ' מדינת ישראל

פסק דין

פתח דבר:

1.לפניי ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בחיפה, (להלן: "בית משפט קמא"), אשר ניתן ביום 23/01/13, על ידי השופט שלמה בנג'ו, בתיק ת"ד 3264-02-12.

2.הערעור מופנה כנגד חומרת הדין ובין השאר עונש הפסילה בפועל בן 10 חודשים.

ההליך בבית משפט קמא:

3.המערער הובא לדין בבית משפט קמא בגין עבירה של נהיגה במהירות שלא בהתאם לתנאי הדרך, נהיגה רשלנית, התנהגות שגרמה נזק לרכוש וחבלה לגוף, אי עצירת רכב במקום התאונה, אי מסירת פרטים לנפגע, הזזת הרכב ממקום התאונה ואי הגשת עזרה.

4.העבירה בוצעה ביום 12/12/10, כתב האישום הוגש ביום 13/02/12, הנאשם הודה בעבירות שיוחסו לו, הורשע ודינו נגזר לעונשים הבאים:

10 חודשי פסילה בפועל, 4 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים, 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים ו- 2,000 ₪ קנס שישולם בחמישה תשלומים.

טענות הצדדים:

5.המערער טוען כי העונש שהוטל עליו חורג במידה קיצונית מרמת הענישה המקובלת במקרים דומים.

6.כתב האישום תוקן ולכן היה על בית משפט קמא לתת לכך ביטוי בעונש ומשלא עשה כן, מתבקשת ערכאת הערעור להתערב ולעשות כן.

7.לרכב הנוסף שהיה מעורב בתאונה היה חלק נכבד ומשמעותי להתרחשות התאונה וגם לכך יש לתת ביטוי בעונש. הנהגת האחרת המעורבת לא הועמדה לדין ולכן, טוען המערער, כי גם על פי הטענה של ההגנה מן הצדק, יש להקל בדינו.

8.עוד טען המערער כי נקטו נגדו בהליך אזרחי שבעקבותיו גם חויב בתשלום פיצוי בסכום גבוה וכי ראוי גם כן לתת את הדעת על כך. מצבו הכלכלי של המערער קשה וחרף זאת הוא משלם פיצוי בסך 16,000 ₪.

9.המערער הודה, נטל אחריות וחסך מזמנו של בית המשפט קמא כך שיש להקל בדינו.

10.המשיבה סבורה כי יש לדחות את הערעור. העונש אינו חורג במידה קיצונית מרמת הענישה המקובלת. המדובר בעונש סביר, מה גם שיש למערער 9 הרשעות קודמות.

דיון והכרעה:

11.לאחר שעיינתי בגזר הדין, בהודעת הערעור, בכתב האישום המתוקן ושמעתי את טענות הצדדים, אני מחליט לקבל את הערעור ולהעמיד את עונש הפסילה על 6 חודשים.

12.המדובר במערער יליד 1983, נוהג מזה מספר שנים כשלחובתו 9 הרשעות קודמות, לכן לא ניתן לומר כי בפנינו מערער שעברו מכביד.

13.נסיבותיו האישיות של המערער לא קלות וחרף זאת, הוא משלם פיצוי לצד השני בסך 16,000 ₪. הגם שמדובר בהליך אזרחי עדיין לא ניתן להתעלם מכך שנזק זה הינו פועל יוצא לתאונה ולתוצאותיה.

14.זאת ועוד, רכיבי הענישה השונים והאחרים אשר הוטלו על ידי בית משפט קמא, יש בהם כדי ליצור את האיזון הדרוש בין ההקלה במידה מסוימת בעונש הפסילה בפועל, כך שהעונש הכולל שהוטל על המערער יוצר איזון ראוי והולם ומכאן ההחלטה להקל בעונש הפסילה במידה מסוימת.