ח'לאילה נ' סלמאן ואח'

פסק דין

עסקינן בתביעה לתשלום פיצויים בגין הנזק אשר נגרם לרכב התובע, רכב מסוג דייהו מס' רישוי 84-211-17 (להלן – "רכב הדייהו").

אין חולק, כי ביום 25/6/10 בשעה 07:00 או בסמוך לכך ארעה התנגשות בין רכב הדייהו אשר היה נהוג באותה עת ע"י אשת התובע, הגב' פאדיה ח'לאילה (להלן – "הגב' ח'לאילה"), לבין הרכב אשר היה נהוג ע"י הנתבע 1, רכב מסוג ניסן מס' רישוי 18-918-10 (להלן – "רכב הנתבע") והמבוטח אצל הנתבעת 2 בפוליסת ביטוח אחריות לנזקי צד ג'. כמו כן, אין מחלוקת כי התאונה בין שני כלי הרכב הנ"ל ארעה בסמוך לצומת אעבלין, וכי עובר לתאונה רכב הדייהו הגיע בנסיעה ישר מכיוון צפון לכיוון דרום, ואילו רכב הנתבע הגיע מכיוון מזרח (מכיוון אעבלין) ופנה שמאלה לכיוון דרום.

עיקר המחלוקת בין הצדדים נסבה על נסיבות אירוע התאונה.

בדיון אשר התקיים בפניי, העידה הגב' ח'לאילה ועדה נוספת מטעמה, הגב' שירין בושנאק, אשר נסעה יחד עמה ברכב הדייהו בזמן התאונה. מטעם ההגנה העיד הנתבע בעצמו.

מדברי הגב' ח'לאילה בבית המשפט ומשאר המסמכים אשר הוגשו על ידה עולה, כי היא נסעה בנתיב הימני מבין שני נתיבים, כאשר הנתיב שמשמאל הממוקם מיד לאחר הצומת, משמש כנתיב השתלבות לרכבים המגיעים מצד שמאל בצומת, מהמקום ממנו הגיע רכב הנתבע. לדבריה, רכב הנתבע נכנס לצומת מצד שמאל שלה, אך במקום לנסוע בנתיב ההשתלבות, הוא נכנס לנתיב הנסיעה שלה ופגע ברכבה בכנף הקדמית שמאלית. בעקבות כך, היא סטתה ימינה ונעצרה במפרץ תחנת אוטובוס המצוי בסמוך מאוד למקום.

גרסתה של הגב' ח'לאילה נתמכה בדבריה של העדה, הגב' בושנאק, אשר העידה כי ישבה ברכב הדייהו מאחור, ולמשמע צעקותיהן של חברותיה (הגב' ח'לאילה ונוסעת נוספת), היא הסתכלה לעבר הכביש וראתה את רכב הנתבע נכנס ברכב הדייהו.

לעומת זאת העיד הנתבע, כי פנה שמאלה בצומת תוך כדי נסיעה בנתיב ההשתלבות, או אז רכב הדייהו סטה לעבר רכבו, פגע בו ושוב התרחק ממנו. לאחר ההתנגשות, שני הרכבים נעצרו במפרץ תחנת האוטובוס והנהגים החליפו ביניהם דברים.

לאחר ששמעתי את העדים, נחה דעתי להעדיף את גרסתה של הגב' ח'לאילה על פני גרסת הנתבע, שכן לא זו בלבד שגרסתה נתמכה בעדותה של הגב' בושנאק, אלא שבתמונות מתיק המשטרה רואים סימני בלימה על הכביש מכיוון הנתיב הימני לעבר המפרץ של תחנת האוטובוס – נתון המלמד על מסלול הנסיעה של רכב הדייהו, בהתאם לגרסתה.

בנוסף לכך, סימני הנזק ברכב הדייהו לפי התמונות של השמאי מתיישבים יותר עם גרסת הגב' ח'לאילה, שכן מוקד הנזק המשמעותי ביותר נמצא בכנף בחלק שבין הגלגל השמאלי קדמי לדלת הנהג, שאם לא כן, סביר היה להניח כי מוקד הנזק היה בקדמת רכב הדייהו עם סימנים של משיכה, ולא סימנים של מעיכה כפי שרואים בתמונות.

דברי שתי העדות הנ"ל עולים בקנה אחד עם העדויות שלהן בתיק המשטרה. אומנם הגב' חלאילה העידה כי נהגה במהירות של 85 קמ"ש, ואילו במשטרה ציינה כי נהגה במהירות של 90 קמ"ש, אך מדובר בפער זניח ושולי.

לעומת זאת, גרסת הנתבע במשטרה תאמה את דבריו בבית המשפט, ואולם הוא לא ציין שם את הדברים שהוא מסר בעדותו היום לגבי האיומים כלפיו מצד אחיה של הגב' חלאילה או הניסיון של בעלה (התובע) לרמות את חברת הביטוח שלו, בכך שייטול על עצמו את האחריות לתאונה. יתרה מכן, בניגוד לדבריו בבית המשפט, כי הבחין ברכב הדייהו מרחוק, הנתבע מסר בהודעתו במשטרה כי לא הבחין בו כלל.

ב"כ הנתבעים הפנה אותי לתרשים אשר נערך ע"י בוחן תנועה, ובו רואים כביכול את כיוון הנסיעה של רכב הנתבע, לתוך נתיב ההשתלבות. לא ניתן לייחס לתרשים האמור משקל של ממש מאחר שתרשים זה נעשה במסגרת ביקור במקום אשר נערך כחודשיים לאחר אירוע התאונה.

באשר לנזק, הוגשה חוות דעת שמאי מטעם התובע ולפיה הנזק שנגרם לרכב הדייהו עומד על סך של 6,394 ש"ח. כמו כן הוגש חשבון שכר טרחת השמאי על סך של 900 ש"ח. חוות הדעת לא נסתרה וגם לא הוגשה חוות דעת נגדית.

איני מוצאת הצדקה לפסיקת פיצוי נוסף מעבר לרכיבי הנזק הישירים.

בנסיבות אלה, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 7,294 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד היום.

לסכום הנ"ל יש לצרף שכר טרחת עו"ד בשיעור של 17.5% והחזר אגרה ששולמה כשהיא משוערכת נכון להיום.

הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא עותק מפסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, י"ב כסלו תשע"ב, 08 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.