ח'לאילה נ' מרעי ואח'

החלטה

1. לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן נגד המבקשים בהעדר הגנה, ותגובת המשיב לבקשה זו.

על פי פסק הדין מיום 10.11.13, חויבו המבקשים, יחד ולחוד, לשלם למשיב סכום של 110,210 ₪, בצירוף שכ"ט עו"ד והוצאות משפט.

2.התביעה הוגשה בגין חוב שהותירו המבקשים, לאחר ששכרו מהמשיב מבנה לצורך ניהול מאפייה. על פי הנטען, השכירות הייתה למשך שלוש שנים, אך בחלוף 15 חודשים בלבד החליטו המבקשים לעזוב את המושכר. הם שילמו דמי שכירות חלקיים, ונותרו חייבים עבור חשמל שצרכו. התביעה הוגשה בגין דמי השכירות עד לתום תקופת ההסכם, בניכוי סכומים ששולמו, ובגין פיצוי מוסכם על פי ההסכם וחוב חשמל שלא שולם.

3. פסק הדין ניתן על סמך אישורי מסירה, המעידים על כך שכתבי התביעה עבור שלושת המבקשים נמסרו לידי המבקשת מס' 3, שחתמה על אישורי המסירה.

4.לטענת המבקשים, כתבי התביעה אמנם נמסרו לידי המבקשת מס' 3, אך היא לא הבינה במה מדובר, וכשרצתה למסור אותם לידי בעלה, המבקש מס' 1, לא מצאה אותם. אשר למבקש מס' 2 נטען, כי המצאה לידי המבקשת מס' 3, גיסתו, אינה המצאה כדין, שכן הוא אינו מתגורר עמה.

לגופו של עניין, לטענת המבקשים, אין הם חייבים למשיב דבר. השכירות הסתיימה, לטענתם, בהסכמה, ולאחר התחשבנות שבסופה שילמו את הנדרש. לטענתם, הוסכם כי יופחתו סכומים שונים שהשקיעו בנכס, והיתרה שולמה. נחתם לעניין זה הסכם, לפיו אין עוד תביעות בגין השכירות, אך המבקשים עדיין לא איתרו מסמך זה. עוד טוענים המבקשים, כי נותר במושכר ציוד רב ויקר ערך, אשר המשיב מכר אותו. אשר למבקשת מס' 3 נטען, כי היא כלל אינה חתומה על ההסכם, וכי היא אמנם רשומה כבעלת העסק, אך אינה מעורבת בו בפועל.

5. לטענת המשיב המצאת כתב התביעה נעשתה כדין, לכל המבקשים. המבקשת מס' 3 היא שאמרה לשליח כי תמסור את כתב התביעה לגיסה, המבקש מס' 2. הטענה לפיה כתבי התביעה אבדו למבקשת אינה מצדיקה, לטענת המשיב, ביטול פסק הדין, ואין לקבלה.

לגופו של עניין, לטענת המשיב, אין ממש בטענות ההגנה לעניין ההתחשבנות הנטענת, כמו גם לעניין הציוד שנותר במקום.

6. כידוע, פסק דין שניתן במעמד צד אחד ניתן לביטול על פי שתי עילות: ביטול מתוך חובת הצדק, מקום שמתברר כי נפל פגם במתן פסק הדין, וביטול על פי שיקול דעת בית המשפט.

כאשר מתברר כי פסק הדין ניתן על יסוד המצאה פגומה, הרי שהוא פגום, ושומה על ביה"ש לבטלו, מתוך חובת הצדק, אף מבלי לבחון משקלן של טענות המבקש וסיכויי הצלחתו (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395, 397).

ככל שלא נפל פגם במתן פסק הדין, אפשר שיבוטל פסק הדין על פי שיקול דעת ביהמ"ש, כאשר לביהמ"ש נתון שיקול דעת רחב בעניין זה. על ביהמ"ש לבחון, ראשית, מהי סיבת המחדל שבעטיו לא הוגש כתב הגנה במועד, ושנית – אם יש בפי המבקש טענת הגנה, הראויה להישמע, ואם ביטול פסק הדין עשוי להניב למבקש תועלת.

אשר לסיבת המחדל, הרי שאם מתברר כי אי הגשת כתב ההגנה, או אי ההתייצבות לדיון, נבעו מאי הבנה, או אפילו מתוך רשלנות מסוימת מצד המבקש, ואין מדובר בהבעת זלזול מופגן בביהמ"ש, הרי שביהמ"ש יטה לקבל את בקשת הביטול, ולברר את טענות המבקש לגופן (ע"א 32/83 ויולט אפל נ' דוד קפח, פ"ד לז(3) 431, 438). מחדליו הדיוניים של המבקש יבואו על תיקונם באמצעות פסיקת הוצאות לטובת הצד שכנגד, תוך שביהמ"ש יעדיף להגשים את תכלית ההליך השיפוטי, ולא לשלול מצד להליך את זכות הגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד (רע"א 1958/00 אריה נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה וטלויזיה בבית אל על, פ"ד נה(5) 43, 47-48).

אולם עיקר המשקל יינתן לשאלה השנייה, קרי – סיכויי ההצלחה של המבקש בהליך המשפטי. מי שמבקש ביטולו של פסק דין שניתן נגדו בהעדר הגנה אינו נדרש להוכיח את טענותיו בשלב זה, ודי אם יראה, כי יש בפיו הגנה אפשרית (ע"א 32/83 הנ"ל, 438).

7. סבורני כי דין פסק הדין שניתן נגד המבקש מס' 2 להתבטל מתוך חובת הצדק. ההמצאה לידי גיסתו, שאינה מתגוררת עמו, אינה מהווה המצאה כדין, ואף אם הסכימה זו להעביר לידיו את הדואר, כטענת המשיב, אין בכך כדי להצדיק ויתור על הניסיון לאתר את הנמען עצמו, ולמסור את הכתב לידי בני משפחתו, המתגוררים עמו.

8. אשר למבקשים 1 ו-3, הרי שברור כי התנהגות רשלנית שלהם היא שגרמה לאי הגשת כתב ההגנה. עם זאת, נראה לכאורה כי יש בפיהם טענות הגנה שראוי לבררן, ובגין מחדלם הדיוני יש לחייבם בהוצאות המשיב, אך לא לחסום דרכם אל ביהמ"ש.

9. אשר על כן, אני מבטלת את פסק הדין מיום 10.11.13.

אני רואה לנכון ליתן למבקשים רשות להתגונן, בהתאם לתקנה 214(ב), נוכח טענות ההגנה המפורטות בבקשה לביטול פסק הדין. התצהירים שצורפו לבקשה לביטול יהוו כתבי הגנה.

10. אני מחייבת את המבקשים 1 ו- 3 לשלם למשיב הוצאות הבקשה לביטול, בסך 2,000 ₪.

ניתנה היום, ז' אדר ב תשע"ד, 09 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.