ח'יר נ' סלאמה

החלטה

1. בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן נגד המבקש בהעדר הגנה ביום 15.5.12, וכן תגובת המשיב, המתנגד לביטול פסק הדין.

בהתאם לפסק הדין חוייב המבקש לשלם למשיבה פיצויים בגין נזקי גוף, בהתאם לנטען בכתב התביעה, לפיו בעת התקנת מזגן בביתה של המשיבה, נפלה פלטת בסיס של המזגן על זרועה של המשיבה ופצעה אותה. המבקש חוייב לשלם למשיבה סך 90,000 ₪.

2. הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה ביום 24.5.12.

לטענת המבקש, בסוף אפריל ש"ז קיבל לידיו אחיו חמזה את כתב התביעה, ובתחילת חודש מאי נמסר כתב התביעה לידיו. כאשר פנה בא כוחו לצלם את המסמכים מתיק ביהמ"ש התברר לו, כי ביום 15.5.12 כבר ניתן פסק דין.

לטענת המבקש, בניגוד לאמור באישור המסירה, המסירה לידי אחיו לא נעשתה בחודש מרץ, אלא בסוף אפריל. יתר על כן, אחיו חמזה כלל אינו מתגורר עם המבקש באותו בית, ולפיכך המסירה לידיו לא היתה מסירה כדין.

לגופו של עניין טוען המבקש, כי לא זכור לו שארע אירוע חריג כל שהוא, של נפילה או של פציעה בעת התקנת המזגן בבית המשיבה, כך שהמבקש מכחיש גרימת הנזק מכל וכל.

3. לטענת המשיבה, ההמצאה בוצעה כדין, ואף נוהל משא ומתן בין הצדדים, באמצעות נכבדי הכפר, עוד בסוף חודש מרץ. אך כאשר לא נתקבלה כל הצעה לסילוק התביעה, הגישה המשיבה בקשה למתן פס"ד בהעדר הגנה.

לטענת המשיבה, מדובר במקרה של זלזול מדעת בהליך המשפטי, ובמקרה שכזה אין המבקש זכאי לביטולו של פסק הדין, אף לא מתוקף שיקול דעת ביהמ"ש.

4. כידוע, פסק דין שניתן במעמד צד אחד ניתן לביטול על פי שתי עילות: ביטול מתוך חובת הצדק, מקום שמתברר כי נפל פגם במתן פסק הדין, וביטול על פי שיקול דעת בית המשפט.

כאשר מתברר כי פסק הדין ניתן על יסוד המצאה פגומה, הרי שהוא פגום, ושומה על ביה"ש לבטלו, מתוך חובת הצדק, אף מבלי לבחון משקלן של טענות המבקש וסיכויי הצלחתו (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395, 397).

ככל שלא נפל פגם במתן פסק הדין, אפשר שיבוטל פסק הדין על פי שיקול דעת ביהמ"ש, כאשר לביהמ"ש נתון שיקול דעת רחב בעניין זה. על ביהמ"ש לבחון, ראשית, מהי סיבת המחדל שבעטיו לא הוגש כתב הגנה במועד, ושנית – אם יש בפי המבקש טענת הגנה, הראויה להישמע, ואם ביטול פסק הדין עשוי להניב למבקש תועלת.

אשר לסיבת המחדל, הרי שאם מתברר כי אי הגשת כתב ההגנה, או אי ההתייצבות לדיון, נבעו מאי הבנה, או אפילו מתוך רשלנות מסוימת מצד המבקש, ואין מדובר בהבעת זלזול מופגן בביהמ"ש, הרי שביהמ"ש יטה לקבל את בקשת הביטול, ולברר את טענות המבקש לגופן (ע"א 32/83 ויולט אפל נ' דוד קפח, פ"ד לז(3) 431, 438). מחדליו הדיוניים של המבקש יבואו על תיקונם באמצעות פסיקת הוצאות לטובת הצד שכנגד, תוך שביהמ"ש יעדיף להגשים את תכלית ההליך השיפוטי, ולא לשלול מצד להליך את זכות הגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד (רע"א 1958/00 אריה נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה וטלויזיה בבית אל על, פ"ד נה(5) 43, 47-48).

אולם עיקר המשקל יינתן לשאלה השנייה, קרי – סיכויי ההצלחה של המבקש בהליך המשפטי. מי שמבקש ביטולו של פסק דין שניתן נגדו בהעדר הגנה אינו נדרש להוכיח את טענותיו בשלב זה, ודי אם יראה, כי יש בפיו הגנה אפשרית (ע"א 32/83 הנ"ל, 438).

5. סבורני כי דינו של פסק הדין להתבטל, במקרה דנן, הן מתוך חובת הצדק, והן על פי שיקול דעת ביהמ"ש.

אין חולק, כי כתב התביעה לא נמסר לידי המבקש עצמו, אלא לידי אחיו חמזה. המחלוקת נוגעת למועד ההמצאה בלבד. על כל פנים, לטענת המבקש ולטענת אחיו חמזה, כפי שפורט בתצהיריהם, אין השניים מתגוררים באותו בית. לטענה זו אין בפי המשיבה תשובה כל שהיא, אף לא במסגרת תצהירו הנוסף של המוסר, שצורף לתגובת המשיבה. לכן, אני סבורה כי המסירה לידי האח לא היתה מסירה כדין, שכן מסירה לידי בן משפחה היא מסירה כדין, רק אם מדובר בבן משפחה המתגורר עם בעל הדין עצמו, באותו בית. פגם במסירה מחייב, כאמור, ביטולו של פסק הדין מתוך חובת הצדק.

לא למותר להוסיף, כי דינו של פסק הדין דנן להתבטל, גם על פי שיקול דעת ביהמ"ש. מעבר לשאלות הנוגעות למועד הידיעה של המבקש אודות כתב התביעה, ברי כי טענת המבקש, כי האירוע הנטען בכתב התביעה לא היה ולא נברא, עשויה להקים הגנה מפני התביעה. אמנם, גירסת התביעה נתמכת בעדויות ובתצהירים שצורפו לתגובת המשיבה, כמו גם במסמכים רפואיים שנרשמו סמוך לפגיעה, אולם לצורך הדיון בבקשה לביטול פסק דין לא ניתן למנוע מהמבקש את יומו בביהמ"ש על סמך עדויות התביעה. יתר על כן, אף הנזק מוכחש תמיד, וזכותו של המבקש כי שאלת הנזק תתברר אף היא לגופה.

6. לאור האמור לעיל, אני מורה על ביטול פסק הדין מיום 15.5.12, מבלי לעשות צו להוצאות.

על המבקש להגיש כתב הגנתו, במועד הקבוע בתקנות.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.