ח'יר ואח' נ' יקוטי

פסק דין

מונח בפני ערעור על החלטת כב' הרשמת א. הלר, מיום 26/11/12.

העובדות בקצרה:

המשיב הגיש נגד המערערים ביום 11/2/1997, בקשה לביצוע שיק שחולל ע"ס 27,300 ₪, בתיק הוצל"פ שמספרו 13-01542-97-2.

האזהרה המוקלדת בתיק ההוצאה לפועל, בוצעה ביום 25/3/05.

השיק שהוגש לביצוע ניתן בגין תמורה של רכישת מחפר/כלי עבודה בסכום של 27,300 ₪, שזמן פירעונו 10/11/1996 ואשר נמשך מחשבון חברת א.ד.מ. (גליל) אחזקות והשקעות בע"מ ובערבות המערערים באופן אישי.

בסוף שנת 2012 הגישו המערערים בקשה בטענת פרעתי לתיק ההוצאה לפועל. במסגרת טענה זו, טענו המערערים, כי עם היוודע דבר פתיחת תיק ההוצאה לפועל ולאור ידיעתם כי החברה לא יכולה לשלם בגין התמורה, יצרו קשר עם המשיב וסוכם ביניהם כי המחפר נשוא העסקה יוחזר למשיב וזה האחרון ישיב לידיהם את יתרת הסכום, מעבר לסכום ההמחאה ותיק ההוצאה לפועל ייסגר.

לשם כך, טוענים המערערים, נועדו עם המשיב ביום 27/6/1997 (דהיינו לאחר כ-4 חודשים מיום פתיחת תיק ההוצאה לפועל) וחתמו על זיכרון דברים, לפיו המשיב מצהיר כי קיבל את המחפר נשוא העסקה וכי המערערים קיבלו את כל המגיע להם ולשני הצדדים אין טענות אחד כלפי השני.

לאחר החתימה על זיכרון הדברים, כך טוענים המערערים, סברו כי תיק ההוצאה לפועל נסגר נגדם.

בשנת 2005 או בסמוך לכך, הם הופתעו לקבל אזהרות ו/או נקיטת הליכים נגדם בגין אותו תיק ובשל כך פנו לב"כ המשיב, עו"ד יעקב כרמון והציגו בפניו את זיכרון הדברים וזה האחרון הבטיח לסגור את תיק ההוצאה לפועל. המערערים סברו שוב, כי תיק ההוצאה לפועל נסגר, אך הופתעו בשנת 2010, לגרסתם, לקבל עיקולים ו/או הליכים נוספים המופעלים נגדם במסגרת התיק.

לטענתם, החוב נפרע במלואו באמצעות הסכם שנכרת ביניהם ביום 27/6/1997, באמצעות החזרת המחפר והשבת השיק לידיהם.

החלטת כב' הרשמת:

כב' הרשמת ציינה בהחלטתה, כי האזהרה, כמוקלד בתיק ההוצאה לפועל, בוצעה רק ביום 25/3/05.

מאחר וסמכות רשם ההוצאה לפועל לדון בטענת פרעתי בהליכים של ביצוע שטר מתגבשת ביום המצאת האזהרה לחייב וכל טענת פירעון שבפיו שהתגבשה לפני מועד זה, דינה להתברר בבית המשפט במסגרת התנגדות לביצוע שטר.

היות וכל טענות המערערים הם למועד לפני המצאת האזהרה, היה מקום להעלות טענותיהם במסגרת התנגדות לביצוע שטר ומכאן היא דחתה את הבקשה בטענת פרעתי.

מכאן הוגש הערעור.

המערערים טוענים, כי טעתה כב' הרשמת כאשר התייחסה למועד המצאת האזהרה כתאריך קובע, תוך התעלמות מוחלטת ממועד ידיעת המערערים על פתיחת תיק ההוצאה לפועל.

המערערים טוענים, כי לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל, הגישו בקשות במסגרת התיק, עוד בשנת 1997 ובפרט בקשה מיום 9/6/1997.

ביום 9/6/1997 הגיש החייב 3, ח'יר מזייד, בקשה לקיום דיון לפני תפיסת מחפרון, בנוכחות החייבים. כב' הרשם נתן החלטה ביום 15/6/97 לפיה העביר את הבקשה לידי ב"כ הזוכה תוך 14 יום.

על פי החלטה מיום 24/6/97 ולאחר שהונחה תגובת הזוכה, קבע כב' הרשם, כי: "לאור התגובה, הבקשה נדחית".