ח'טאב נ' מדינת ישראל

החלטה

לפניי בקשה לבטול פסילה מנהלית, שניתנה ביום 18.4.13, בגין עקיפה בדרך לא פנוייה.

טיעוני הצדדים

בבקשתו שבכתב טען המבקש בעצמו כי לא סיכן איש בעקיפתו וכי מדובר בכביש בו שני מסלולים המיועדים לנסיעה בכיוון אחד "אבל משום מה משתמשים בו לנסיעה לשני הכיוונים". עוד טען כי רשיונו דרוש לו לצרכי פרנסת משפחתו, שהוא מפרנסה היחיד.

בדיון לפניי טען בא כוחו של המבקש כי האירוע התרחש בצומת, בו התכוון המבקש לפנות שמאלה, לא עקף איש ולא סיכן איש.

ב"כ המשיבה טען כי מדובר בעבירה חמורה ומסוכנת, וכי ניידת שהגיע ממול המבקש נאלצה לבלום. עוד טען כי קיימות ראיות לכאורה.

דיון והכרעה

מנסיבות המקרה, כפי שתוארו ע"י השוטר שערך את הדוח, עולה כי המבקש עקף שיירה של כלי רכב, וכשהיה במהלך העקיפה התקרב אל השוטר שבצומת הקודם פנה ימינה לכיוון הגעתו של המבקש. השניים הופתעו זה מזה והשוטר נאלץ לבלום בלימת פתע על מנת למנוע תאונה.

מזכרו של השוטר הנוסף שהיה בניידת עולה בקנה אחד עם הנסיבות דלעיל.

בדברי הנהג נרשם: "אני רק עקפתי שני רכבים". על תגובתו זו חזר לפני הקצין הפוסל.

לפיכך, אני מוצאת כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית להוכחת העבירה המיוחסת למבקש.

העבירה כשלעצמה הינה עבירה שרמת מסוכנותה גבוהה, ולולא תושייתו ותגובתו המהירה של השוטר, יכול והיתה נגרמת תאונה.

המבקש הורשה לנהיגה בשנת 1999, ומאז צבר לחובתו 19 הרשעות, האחרונה שבהן בגין נהיגת רכב בלתי תקין (הרשעה דומה נוספת בעבר) בשנת 2012. עוד בעברו עקיפה בצומת, נהיגה משמאל לקו הפרדה רצוף, מהירות מופרזת ועוד.

מכאן שעברו של המבקש מחזק את מסוכנותו.

באיזון שבין האינטרס הציבורי והצורך לבין צרכי המבקש, אני סבורה כי תקופת צינון בת 30 יום הינה ראויה. החלטת הקצין סבירה ואינני רואה מקום להתערב בה, למרות הקושי שיש בכך כדי להטיל על התנהלותו היום יומית של המבקש.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.

המזכירות תעביר ההחלטה לב"כ הצדדים באמצעות הפקס/מייל.

ניתנה היום, י"ח אייר תשע"ג, 28 אפריל 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: