זרת נ' בכר

החלטה

בעניין: בקשת התנגדות לביצוע שטר ובקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות

בפניי התנגדות לביצוע שני צ'קים בסך כולל של 74,000 ₪, שניהם משוכים מחשבון המבקש בבנק מרכנתיל לפקודת המשיב, ושחוללו מסיבת "אין כיסוי מספיק".

מס' צ'ק

זמן פרעון

סכום

145

29.6.11

24,000 ₪

146

10.7.11

50,000 ₪

המבקש התגונן בטענה כי לא קיבל כל תמורה בעד הצ'קים הנ"ל ולכן המדובר בכשלון תמורה מלא.

כמו כן טוען המבקש כי לא נודע לו על פתיחת התיק בלשכת ההוצל"פ כנגדו ע"י המשיב, עד שפנה ללשכת ההוצל"פ לבדוק עיקול בתיק אחר.

מאחר ולא נטען דבר בעניין הארכת המועד, אני מקבלת את הבקשה, ומאריכה את המועד להגשת ההתנגדות לביצוע שטר עד למועד הגשתה בפועל.

לטענת המבקש שני הצ'קים הנ"ל נמסרו על ידו לידיו של אחיו מר שוקי בכר. האח פנה למשיב, העובד כפורט צ'קים, על מנת שימסור לו את תמורת הצ'קים בניכוי עמלה.

לטענת אחי המבקש, המשיב לקח את הצ'קים על מנת לבדוק אותם ומאז אותו יום, התחמק המשיב ממנו, סיפר לו כל מינוי סיפורים בדויים, ולא מסר לו כסף עבור הצ'קים.

דינה של בקשת התנגדות לביצוע שטר כדינה של בקשת רשות להתגונן. על המבקש לעמוד בנטל מינימלי ולהראות כי בפיו הגנה לכאורה, אשר אם תוכח תהווה מגן מפני התביעה:

"בבקשת רשות להתגונן אין מקפידים עם המבקש, ובית המשפט נוטה להיעתר לבקשה בכל מקרה בו מגלה התצהיר הגנה אפשרית ואפילו מדובר בהגנה דחוקה. ...לא ייכנס בית המשפט לבירור אמיתותן של העובדות הנטענות בתצהיר התומך בבקשת הנתבע, ודי לה לגרסתו שלא תקרוס תחתיה בחקירה הנגדית על התצהיר" (ד. בר אופיר, "סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה", מהודרה תשיעית, עמ' 246).

התובע בעילה שטרית אינו צריך לפרט את העובדות שבמסגרתן נמשך או נעשה השטר, ואם עשה כך, יהיה על הנתבע להוכיח שתיים: שהשטר נמשך במסגרת עסקה פלונית, ושבאותה עסקה הפר האוחז את ההסכם והתמורה נכשלה. אם הרים המושך את נטל ההוכחה האמור, תעמוד לו ההגנה ותביעתו של האוחז תידחה (ש.לרנר, "דיני שטרות", ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, 1999, עמ' 332).