זרצקי ואח' נ' אלקנה ואח'

החלטה

בפני בקשה מטעם צד שלישי (בנק מזרחי טפחות) (להלן:"המבקש") לביטול פסק דין שניתן ע"י בית משפט זה ביום 14.4.10 (להלן:"פסק הדין").

עסקינן בפסק דין שניתן מכח הסכמת הצדדים עפ"י סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט. הצדדים הסכימו כי התביעה העיקרית תמחק ללא צו להוצאות ובית המשפט ייתן את פסיקתו לפי סעיף 79(א) ללא צורך בהנמקה לעניין התביעה שכנגד עד סכום של 36,000 ₪ ובלבד שכל סכום שיפסק יגבה מתוך הסכום המופקד בידי בנק מזרחי (ראה עמ' 12 לפרוטוקול מיום 14.4.10).

בפסק הדין נקבע ביחס לתביעה שכנגד כי על הנתבעים שכנגד לשלם לתובעים שכנגד 36,000 ₪ מתוך הסכום שהופקד בבנק המזרחי .

המבקש טוען בבקשתו כי לא ניתן לחייבו במסגרת פסק הדין להעביר כספים למאן דהוא מאחר שהוא לא היה צד להליך המשפטי דנן. המבקש טוען כי לא קיבל מסמכים רלבנטיים להליך , מסמכים שביקש לקבלם על מנת להבין את שהתרחש בהליך משפטי זה. בנוסף טוען המבקש כי יש לו טענות רבות ונכבדות כנגד הרעיון שעליו להשיב את הסכום נשוא פסק הדין למשיבים 3ו-4.

מנגד טוענים המשיבים 3ו -4 כי עפ"י ההסדר שערך המבקש בעצמו התחייב בסעיף 4 להסדר להחזיר להם סכום פיצוי של עד 36,000 ₪ ככל שיקבע כי הם זכאים לקבל סכום זה ע"י בית המשפט.

דיון

סעיף 4 להסדר מיום 30.1.07 קובע מפורשות:

"אם וכאשר יוחלט ע"י בית המשפט שהקונים זכאים לפיצוי מהמוכרים ושעל בנק מזרחי טפחות להשיבו לקונים מזרחי טפחות ישיב לקונים את סכום הפיצוי שיקבע עד לסך של 36,000.00 ₪".

כל שנאמר בפסה"ד שניתן על ידי מכח הסכמת הצדדים בדיון מיום 14.4.10 ניתן לאור ההסדר לו היו שותפים הן הצדדים והן המבקש הוא :

"הנתבעים שכנגד ישלמו לתובעים סך של 36,000 ₪ כסכום כולל... בהתאם להסכמת הצדדים יוכלו התובעים שכנגד לגבות סכום זה אך ורק מתוך הסכומים המופקדים בבנק מזרחי טפחות עפ"י ההסדר מיום 30.1.07 בין עו"ד פרקש ב"כ מזרחי טפחות וכונס הנכסים לבין התובעים".

ב"כ המשיבים ציין בסכומיו ש:

"בראשית תגובה זו יטענו המשיבים כי אין לצד ג' המבקש אפשרות לבקש לבטל את פסק הדין שכן פסק הדין הנ"ל אינו מטיל כל חובה על המבקש, החובה להעביר כספים למשיבים לא קמה /נולדה עקב פסק הדין אלא לאור ההסכמות שבין המבקש למשיבים...

במידה ולמבקש יש טענות נגד ההסכם שבין הצדדים, פתוחה בפניו הדרך להגיש תביעה לביטול ההסכם".

דברים אלה של בא כוח המשיבים מדברים בעד עצמם שכן, הוא עצמו איננו רואה את פסק הדין כמטיל חובה על צד ג' (המבקש), וככל שיש חובה כזאת נובעת היא מההסדר שבין המבקש למשיבים, ולא מכוח פסק הדין. מכיוון שכך רואה את הדברים בא כוח המשיבים, ולאור הבהרה זו, אין מקום לבטל את פסק הדין כפי שניתן.

אוסיף, שגם בית המשפט סבור כי פסק הדין אכן אינו מטיל חובה על המבקש אלא לפעול בהתאם לאמור בהסדר.

אם המבקש סבור כי הוא אינו צריך לפעול עפ"י ההסדר , עליו לפעול כמצוות החוק והתקנות ולפתוח הליך במסגרתו יעלה טענות מסוג זה כנגד ההסדר, וברור שמחויבותו של צד ג' תהא בהתאם לפסיקה שתינתן על ידי בית המשפט בעניין זה ככל שיתנהל הליך כזה..

נוכח כל האמור אני מורה על דחיית הבקשה .

בנסיבות העניין אינני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ח תשרי תשע"א, 06 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.