זריקאת נ' אגבארייה ואח'

החלטה

רקע ותמצית טענות הצדדים

1.בפניי בקשות הנתבעים (להלן: "המבקשים") לסילוק התביעה על הסף, בהתאם לתקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מחמת העדר עילה ו/או העדר יריבות.

2.ראשיתו של ההליך בתביעה כספית ע"ס 26,216 ₪ במסגרתה עותר התובע (להלן: "המשיב") לחיוב המבקשים בתשלום תמורה המגיעה לו, לטענתו, בגין שירותי הובלה שסיפק למבקשים על פי דרישתם.

3.המבקשים מכחישים, בהגנתם, את טענות המשיב שבכתב התביעה וטוענים, כי הם אינם חבים אישית כלפי המשיב, באשר הזמנת העבודות נעשתה ע"י שותפות "כהן את תאבת" (להלן: "השותפות").

4.בבקשתו, טוען המבקש 1, כי הזמנת העבודות בוצעה ע"י השותפות, בה הוא חבר, והא ראיה - המשיב הנפיק הזמנות עבודה וחשבוניות מס על שם השותפות, ולא ע"ש המבקש 1 באופן אישי. עוד טוען המבקש 1, כי מעולם לא היתה כל התקשרות עסקית בינו לבין המשיב ולפיכך אינו חב אישית בחובות השותפות.

5.המבקש 2 טוען, כי הינו בעל מניות בחברת "כהן (מ.ז.) חברה לבניין בע"מ", שהינה שותפה בשותפות. עוד נטען, כי כל ההתקשרויות החוזיות נערכו עם השותפות, שהינה אישיות משפטית נפרדת, כאשר לא היתה למבקש, שהינו בעל מניות בחברה, נגיעה אישית כלשהיא.

6.לטענת המבקשים הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח העובדה, שהמשיב לא טען בגדרה של התביעה להרמת מסך ההתאגדות ואף לא צירף את השותפות ו/או החברה כצדדים להליך דנן.

7.המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, הבקשה דנן הינה ניסיון להתחמק מחובות שחבים המבקשים כלפיו, שכן המשיב סיפק את שירותי ההובלה למבקשים באופן אישי. עוד היפנה ב"כ המשיב להלכה הפסוקה הנוהגת בבקשה מסוג זה אשר מורה, כי סילוק תביעה על הסף ייעשה רק במקרים חריגים וקיצוניים וכי בימ"ש יעדיף תמיד הכרעה עניינית על פני פתרון דיוני. לאור האמור, מבקש המשיב לדחות את הבקשות לסילוק על הסף ולחייב את המבקשים בהוצאות הליך זה.

דיון והכרעה

8.עפ"י תקנה 100 (1) לתקסד"א, ביהמ"ש רשאי לצוות בכל עת על מחיקת כתב תביעה שאינו מגלה עילת תביעה. משמעות המונח "עילת תביעה" בהקשר זה הינו מסכת עובדתית, שאם תוכח, תקנה לתובע זכות לסעד המבוקש על-ידו. התכלית הינה מניעת דיונים עקרים כשחוסר העילה בולט וניתן לחסוך בכך זמן שיפוטי יקר.

9.הכלל הוא שביהמ"ש יעדיף תמיד הכרעה עניינית על פתרון דיוני, כאשר פתרון דיוני מכריע את גורל התביעה (ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין ת"א ואח', פ"ד מ (2) 668). על כן, ביהמ"ש נוקט בזהירות וביד קמוצה במחיקת תביעה מחמת העדר עילה.

10.ביהמ"ש ימחק תביעה על הסף רק כאשר ברור, כי בשום אופן אין התובע יכול לקבל על יסוד הטענות המבססות את תביעתו, את הסעד המבוקש. המבחן הקובע אם גילה כתב תביעה עילה נוסח כך בפסיקה, "פרשת התביעה מגלה עילה אם התובע, בהנחה שיוכיח את העובדות הכלולות בתביעתו, זכאי יהיה לקבל את הסעד המבוקש על ידו" (ע"א 109/49, פ"ד ה 1585).

11.העדר עילת תביעה הוא פגם המתגלה על פני כתב התביעה עצמו מקריאת המסמך, כך שאפילו אם יצליח התובע להוכיח את כל העובדות להן טען בכתב התביעה, הוא לא יצליח להוכיח את "העובדות העיקריות המהוות את עילת התובענה כלשון תקנה 9 (5) לתקסד"א, ולכן לא יוכל לזכות בסעד המבוקש, והתביעה תדחה. ולכן אם קיימת אפשרות, אפילו קלושה, כי התביעה תתקבל בסופו של יום, על בית המשפט להימנע מן המחיקה [ע"א 76/86 פיינשטיין נ' ה.ש. מלונות, פ"ד מג (3) 124].

12.לבחינת השאלה אם למחוק את כתב התביעה בהעדר עילה, יש להניח שכל מה שנטען בכתב התביעה הוכח. הדיון בבקשה אינו מתייחס לאמיתות העובדות אלא בבדיקה טכנית פורמאלית של כתב התביעה, ואין צורך בחקירה ודרישה של העובדות (ע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ נ' טמפו תעשיות, פ"ד נא (2) 312).

13.עם זאת, כאשר מתברר כבר בשלב מוקדם, כי גם אם יצליח התובע להוכיח את העובדות המועלות בכתב תביעתו, לא יהיה זכאי לסעד המבוקש על ידו, באין הוראת חוק המצדיקה זאת, לא יהיה טעם להשמיע ראיות והתוצאה המשפטית בכל מקרה תהיה ידועה מראש (ע"א 163/84 מ"י חב' העובדים העברית השיתופית בע"מ, פ"ד לח (4) 1, בעמ' 8).

מן הכלל אל הפרט

14. בענייננו כתב התביעה מכיל טענות עובדתיות, לצד סוגיות משפטיות, הנוגעות לאחריות ישירה של המבקשים לחוב הנטען של המשיב בגין הזמנת שירותי הובלה, ושתיהן כאחת מצריכות דיון והליך של הבאת ראיות. כאמור, הצדדים חלוקים באשר לסוגייה עובדתית הנוגעת לשאלת זהות מזמין שירותי ההובלה, כאשר מחד גיסא טוען המשיב כי שירותי ההובלה סופקו למבקשים אישית ומאידך גיסא טוענים המבקשים כי השותפות הזמינה את השירותים הללו. שאלה זו אין מקומה להתברר כטענת סף וראוי כי יישמעו בהקשר זה הוכחות.

15.יתר על כן, לא מצאתי להכניס את המקרה דנן בגדר אותם מקרים קיצוניים בהם יתיר בית המשפט מחיקת התביעה על הסף, באשר לא ניתן לקבוע בשלב זה כי אם התובע יוכיח את כל הנטען בכתב התביעה, לא יהיה זכאי לסעד המבוקש על ידו. כאמור, מדובר בטענות עובדתיות ומשפטיות שיש לבררן עד תום במסגרת ניהול ההוכחות ולא כטענת סף.

16.גם אם בית המשפט ישתכנע בסופו של יום, כי לא היה מקום להגיש את התביעה כנגד המבקשים, בסמכותו של בית המשפט לרפא מצב זה על ידי פסיקת הוצאות משמעותיות. בעיניי תוצאה זו עדיפה וצודקת יותר מאשר "עקירת התביעה בעודה באיבה".