זריהן נ' צדוק הובלות

פסק דין

1. על פי כתב התביעה התקשרה התובעת עם הנתבע לביצוע הובלת תכולת דירתה תמורת 1700₪. לטענתה ההעברה של הדירה לא בוצעה בהצלחה מאחר ובעת פירוק ארון על ידי הנגר שבר הנגר נברשת בשווי 350₪. כשהחלה בפירוק הארגזים ובסידור הדירה הבחינה התובעת שחסרה תמונה וכן חסר מוט של מאוורר. בעקבות פנייתה הראשונה לנתבע ביקש האחרון לבדוק ולטפל בנושא ולפניה נוספת לא השיב. התובעת פנתה לעורך דין והנתבע היפנה את התובעת למשטרה. עוד מציינת התובעת בכתב התביעה כי ארגז בשמים אשר תחילה לא נמצא על ידה נמצא מאוחר יותר והיא התנצלה על כך בפני הנתבע. התובעת גם מציינת כי אחיה שהיה איתה בעת ההעברה בא להפגין נוכחות ולא לפקח על העובדים. לטענת התובעת בכתב התביעה המשאית גדולה וחשוכה ועובדים מנוסים יודעים להעלים דברים. בכתב התביעה דורשת התובעת פיצוי בסך 5000 ₪. 1050ש"ח עבור מחצית מדמי ההובלה בתוספת תשר בסך 200₪ אותו נתנה לעובדים. 350₪ עבור נברשת שבורה, 600 ₪ עבור תמונה ומוט של מאוור, 250₪ הוצאות עורך דין אליו פנתה התובעת ו-2750₪ בגין "עוגמת נפש, מסכת היסורים והסבל שנגרמו לתובעת".

בכתב ההגנה נטען כי ההעברה בוצעה בהצלחה. אחיה של התובעת נכח במהלך כל הפירוק, פיקח עליו ובסופו ירד למשאית לוודא שהיא רוקנה כליל. בכתב ההגנה הנתבעת כופרת בכך שמי מעובדיה גרם נזק כלשהוא לפריט כלשהוא של התובעת. הנתבעת מציינת כי בסמוך להובלת דירתה של התובעת היא פנתה אל מנהלה של הנתבעת והטיחה בו אשמה שכביכול ארגז שלם של בשמים וקרמים נגנב על ידי אחד מעובדי הנתבעת. מנהל הנתבעת השיב כי הוא בטוח שלא נגנב דבר אך יערוך ברור. בטרם הספיק לחזור אל התובעת חזרה היא אליו וציינה כי הבשמים והקרמים נמצאו מתחת למיטתה. לטענת הנתבעת מכתב העורך הדין אליו פנתה התובעת ממחיש את המגמתיות שבתביעה שכן באותו מכתב כלל לא נזכר עניין הנברשת שנשברה. באשר לסכומים הנתבעים טוענת הנתבעת כי הם נעדרי כל הגיון והסכומים אינם מתיישבים עם הדרישות השונות של התובעת במועדים שונים.

2. בדיון העידו התובעת, נציג הנתבעת ואחיה של התובעת אשר זומן לעדות על ידי הנתבעת. אחיה של התובעת העיד כי נכח בעת ההובלה, וכי בסיומה הראו לו הפועלים את המשאית והיא היתה ריקה (עמ' 3, שורות 23-24). על אף עדותה של התובעת כי אחיה נכח בעת שהנברשת פורקה ונשברה, ציין האח כי לא כך הם פני הדברים והוא שומע על כך לראשונה (עמ' 1, שורה 22; עמ' 3, שורות 21-22).

עדותה של התובעת ככל הנוגע לנברשת שנשברה לא רק שאינה נתמכת בעדות אחיה אלא שגם אינה מופיע במכתב עורך הדין אליו פנתה על מנת שישלח דרישה לתשלום בגין החפצים שנעלמו (נספח לכתב התביעה). אמנם התובעת ציינה בכתב התביעה כי מלכתחילה חפצה לוותר על ראש נזק זה אך גירסא זו אינה משכנעת במידה מספקת בשים לב לכך שהחליטה לפנות לעורך דין באותו שלב. גם את דבר הגניבה הנטענת של התמונה ומוט המאוור לא הוכיחה התובעת במידה מספקת. ראשית, האח כאמור העיד ועדותו היתה מהימנה עלי בעניין זה כי לא היו חפצים במשאית ההובלה על אף שבדק אותה ויצויין כי תמונה ומוט של מאוור אינם חפצים קטנים במיוחד. שנית, התובעת עצמה, גם לעדותה, כבר מצאה חפץ אחד שסברה כי נעלם. הכוונה לארגז הבשמים. עוד יצויין כי עדותה של התובעת ככל הנוגע לערכם הנטען של החפצים על האסמכתאות שנילוו לכך לא היתה עקבית (ר' סעיף 19 לכתב התביעה והנספחים לכתב התביעה). שלישית, הסבירות ולפיה יפרקו הפועלים מוט של מאוורר, על מנת לגנוב אותו, אינה גבוהה בעיני.

לנוכח כל האמור התביעה נדחית. בנסיבות העניין לא ראיתי מקום ליתן צו להוצאות.

ניתן היום, כ"א סיון תש"ע, 03 יוני 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: