זריהן נ' לאופר ואח'

פסק דין

1.בפני תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף, וכן תביעה להורות לנתבעים להשיב לתובע צילום שיניים פנורמי (להלן: "הצילום").

2.הנתבע 1 הינו מומחה לרפואת שיניים. הנתבע 2 הינו עו"ד.

3.התובע זומן אל הנתבע 1 לצורך בדיקה, על מנת שזה יערוך חוו"ד מטעם הנתבעים בתיק 5171-05-10 המתנהל בבית המשפט השלום בחיפה (להלן: "התיק האחר"), בפני כב' השופטת א. פריאל. בקליפת האגוז יצויין שהתובע הגיש תביעה לפיצויים בשל נזקי גוף כנגד רופא שיניים אחר בתיק האחר.

4.לטענת התובע עומדת לו עילת תביעה כנגד שני הנתבעים בגין גזל. לטענתו הוא מסר לנתבע 1 את הצילום, אשר התבקש לבצע לטובת הבדיקה ואשר מומן על ידו. לטענתו לאחר שהסתיימה הבדיקה הוא זכאי לקבלו חזרה. מאחר ולא הנתבע 1 ולא הנתבע 2 החזירו לו את הצילום, הם ביצעו נגדו עוולה של גזל והוא הוא זכאי לסעד אותו הוא מבקש בכתב התביעה.

5.לטענת התובע עומדת לו עילת תביעה כנגד הנתבע 1 בגין גרימת נזקי גוף. לטענתו הבדיקה שבוצעה ע"י הנתבע 1 היתה מכאיבה ולא נחוצה, במסגרתו הזיז ו"שיחק" בשיניו ועשה תנועות מכאיבות בלסתו. לטענתו הדבר גרם לו לכאבים חזקים מספר ימים עד שחלפו. לפיכך על הנתבע 1 לפצותו בגין נזק גוף של כאב וסבל. התובע כלל בתביעתו רק ראש נזק של כאב וסבל, אותו העמיד על 100,000 ₪.

6.הנתבעים מכחישים את התביעה כמפורט על ידם בכתבי ההגנה המפורטים שהגישו.

דיון

7.התביעה בעילה של גזל מחוסרת בסיס. התובע העלה את טענותיו בענין אי השבת הצילום בפני בית המשפט במסגרת ההליך האחר. בענין זה ניתנו מספר החלטות מפי כב' השופטת פריאל. נקבע שם שהנתבעים רשאים להחזיק בצילום. לא מצאתי כל פגם בהתנהלות הנתבעים בענין זה. הנתבעים פעלו בהתאם להוראות בית המשפט ובאופן סביר בנסיבות הענין. מעבר לכך, הנתבע 2 דאג שהעתק הצילום יועבר לידי ב"כ התובע.

8.אם לתובע תלונות או טרוניות או טענות נוספות בקשר לצילום, המסגרת המתאימה לבררם היא בתיק האחר, ולא באמצעות תביעה עצמאית. דין התביעה בענין זה להדחות.

9.התובע לא עמד בנטל השכנוע המוטל עליו להוכיח את תביעתו כנגד הנתבע 1 בעילה של נזקי גוף.

10.הנתבע הכחיש את טענת התובע כי גרם לו לכאב במהלך הבדיקה. עדותו היתה אמינה על פניה, והיא לא נסתרה ע"י התובע. מדובר בגרסת התובע אל מול גרסת הנתבע. לא מצאתי תימוכין או חיזוקים לגרסת התובע בחומר הראיות שהובא בפני בית המשפט. עדות התובע בענין זה הינה עדות יחידה של בעל דין המעונין בתוצאות המשפט, אשר אין בה כשלעצמה די לעמידה בנטל השכנוע המוטל עליו. מעבר לכך, אני מוצא תמיכה בגרסת הנתבע 1 כפי שיפורט להלן.

11.התובע הודה שהגיע לבדיקה אצל הנתבע 1 בליווי אשתו. התובע לא זימן את אשתו למתן עדות במסגרת הליך זה. הגם שמדובר בקרובת משפחה מדרגה ראשונה, שיש להניח שגם היא מעוניינת בתוצאות המשפט, היה בעדותה לחזק במידה מסויימת את גרסת התובע. אי זימונה להעיד, מחליש את גרסת התובע ומחזק את גרסת הנתבע.

12.הנתבע 1 העיד שלאחר הבדיקה נשוא התביעה התובע פנה אליו מספר פעמים וביקש שיטפל במספר מבני משפחתו. עדות זו של הנתבע 1 לא נסתרה ואני מקבל אותה. בעצם זה שהתובע פנה אל הנתבע זמן קצר לאחר הבדיקה וביקש ממנו לטפל בבני משפחה נוספים, מחליש את גרסתו ומחזק את גרסת הנתבע. זאת מאחר ולא סביר שאדם יפנה לרופא שיניים בבקשה לטיפול בבני משפחה נוספים, אם היה סבור שאותו רופא שיניים מבצע בדיקות בצורה מכאיבה, עד כדי כך שהם גורמות לנזק של ממש.

13.התובע לא פנה לטיפול רפואי לאחר הבדיקה נשוא התביעה. למעשה התובע לא הציג כל מסמך רפואי או מסמך כלל, היכול לחזק את טענתו שנגרם לו כאב וסבל משמעותי כתוצאה מבדיקת הנתבע 1. יש בכך להחליש את גרסת התובע ולחזק את גרסת הנתבע 1.

14.התובע פנה ללשכת האתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל בתלונה נגד הנתבע 1, בדבר ביצוע הבדיקה נשוא התביעה. זו האחרונה לא מצא במעשיו של הנתבע כל פגם אתי ודחתה את התלונה. יש בכך להחליש את גרסת התובע ולחזק את גרסת הנתבע 1.

15.גם אם הנתבע 1 גרם לתובע לכאב מסוים במהלך ביצוע הבדיקה, אין בכך עילה מספקת לקבל את התביעה, כל עוד פעל על פי אמות המידה המקובלות בפרקטיקה הרפואית, ובאופן ענייני לצורך ביצוע הבדיקה. טענת התובע, שהנתבע ביצע בדיקה מכאיבה ושלא לצורך, שאופן ביצועה סוטה מאמות המידה המקובלות בפרקטיקה הרפואית, הינה ענין שברפואה, שלשם הוכחתה חובה להגיש חוו"ד רפואית. התובע לא הגיש חוו"ד רפואית. גם מסיבה זו דין התביעה להדחות.

סיכום

16.אינני מוצא בסיס לתביעה. למעשה מדובר בניצול לרעה של הליכי משפט. התובע השתמש בכח התביעה הנתון בידיו על מנת לגרור את שני הנתבעים להליך משפטי מיותר. דין התביעה להדחות.

תוצאה