זקס ואח' נ' מועצה מקומית רמת - ישי

פסק דין

לפניי תביעה לפיצויים בגין הנזקים שנרגמו לתובעים כתוצאה מאירועי הצפה של מי גשמים לביתם וזאת בשנים 2000-2008, אשר נגרמו, לטענתם, כתוצאה מאי סלילת כביש או מדרכה ואי מציאת פתרון הולם לניקוז מי הגשמים, על ידי הנתבעת.

1.התובעים, בני זוג, בעלי הזכויות והמחזיקים של דירת מגורים הנמצאת בשטח המוניציפאלי של הנתבעת. הדירה בנויה מיחידה עיקרית ומיחידת מגורים נוספת שבנייתה הושלמה בשנת 1999 (להלן: "היחידה הנוספת").

2.לטענת התובעים, על אף שהם שילמו את מלוא ההיטלים שנדרשו לשלמם בגין סלילת כביש ומדרכה שיובילו לביתם, הנתבעת לא סללה כל כביש או מדרכה ואף לא טרחה למצוא כל פתרון סביר לצורך ניקוז המים מהשטחים הציבוריים – דבר שגרם להתנקזות מי הגשמים מן השטח הציבורי אל עבר ביתם. כתוצאה מכך נגרמו נזקים רבים ליחידה הנוספת כמפורט בכתב התביעה.

לטענת התובעים, הנתבעת הפרה חובות חקוקות כרשות מקומית והיא אף התרשלה כלפיהם וגרמה להם נזק בהיותה הבעלים או המחזיק של המקרקעין הסמוכים לביתם שמהם זרמו מי הגשמים אל עבר דירתם. כל זאת תוך הפעלת שיקול דעת בלתי סביר ואי בצוע הפעולות הנדרשות לצורך פתירת בעיית הניקוז.

התובעים המשיכו וטענו כי רק לאחר הגשת התביעה, ביצעה הנתבעת, בשנת 2008, אבני שפה אשר הביאו לעצירת הסחף וההצפות.

3.מנגד טענה הנתבעת כי האחריות לליקויים הנטענים מוטלת על כתפי התובעים בלבד אשר תכננו ובנו את דירתם בוואדי תוך התעלמות מתוואי השטח ומבעיות הניקוז אשר עלולות להיווצר. עוד טענה הנתבעת כי היחידה הנוספת נבנתה בניגוד להיתר הבניה וכי יש להטיל את האחריות בנוגע לליקויים הנטענים על בעלי המקצוע והגורמים אשר היו מעורבים בעבודות הבניה. לטענתה, התובעים הסתכנו מראש כשהחליטו לבנות את היחידה הנוספת בעודם מודעים היטב לבעיית ניקוז מי הגשמים ממגרשם. עוד הוסיפה הנתבעת וטענה, בסיכומיה, כי אין לה כל תפקיד סטטוטורי בהנפקת היתרי הבניה וכי היא לא אמונה על אכיפת דיני התכנון והבניה, מה גם, לטענתה, היא אינה הבעלים של המגרשים הסמוכים למגרש התובעים שמהם לטענת התובעים עברו מי הגשמים.

4.כאן המקום לציין כי תחילה הגישו התובעים את תביעתם בגין הנזקים שנגרמו הן ליחידה העיקרית של הדירה והן ליחידה הנוספת שנבנתה בשלב מאוחר יותר. אולם, בעקבות בקשה לדחייה על הסף מחמת התיישנות אשר הוגשה ע"י הנתבעת, הוחלט כי התביעה תידון אך ורק בקשר לנזקים שנגרמו ליחידה הנוספת בלבד.

5.מטעם התובעים העידו: המהנדס עמוס דנק, רונית רזניק – השוכרת ששכרה את היחידה הנוספת (להלן: "השוכרת"), גיא זקס – עיתונאי, המהנדס ארז אריה והתובעים.

מטעם הנתבעת העידו: המהנדס אריה צוק, האדריכלית עליזה וייס - ששימשה כמהנדסת הנתבעת בין השנים 1995-2006 והמהנדס יורם בוהדנה.

אחריות הנתבעת להצפה ולנזק

6.ראשית לכל חשוב להדגיש כי אין חולק שאירועי ההצפה אכן התרחשו, כשהמחלוקת בין הצדדים בשאלת האחריות, הינה סביב השאלה אם הנתבעת התרשלה כלפי התובעים, אם הוכח קיומו של נזק והאם הוכח קיומו של קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק.

7.הנתבעת כרשות מקומית שבתחום שיפוטה ארע האירוע נשוא הליך זה, אחראית אחריות מושגית לתחזוקתה התקינה של מערכת הניקוז בשטחה וזאת מכוח סעיף 235(2) לפקודת העיריות (נוסח חדש). אחריות זו הינה כלפי כל בעל רכוש אשר רכושו עלול להינזק כתוצאה מליקוי במערכת הניקוז שעליה ועל תחזוקתה היא אחראית.

לטעמי, גם חובת זהירות קונקרטית מתקיימת בענייננו, שכן, בנסיבות המקרה שלפנינו ולאור אירועי ההצפה הקודמים שאירעו במהלך השנים שעברו, תלונותיהם החוזרות ונשנות של התובעים, המאמצים שבפועל הושקעו מטעם הנתבעת לצורך מציאת פתרון לאירועי ההצפה וניקוז מי הגשמים, מעידים על כך כי הנתבעת יכולה הייתה ואף צריכה כעניין של מדיניות, בתור רשות מקומית, לצפות את הצפת היחידה הנוספת של דירת התובעים והנזקים שנגרמו בעקבות אירועי ההצפה.

בהקשר זה יפים הדברים שנאמרו בע"א 2906/01 עירית חיפה נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (25.5.06):

"הסמכות הסטטוטורית ועל אחת כמה וכמה החובה הסטטוטורית, מהוות, כאמור, אינדיקציה משמעותית לעניין סטנדרט ההתנהלות של רשות סבירה וממילא יש בהן כדי להקרין על גיבוש חובת הזהירות מתוך הנחת מוצא כי בעל הסמכות יכול וצריך לצפות כי התרשלות מצדו בקיום חובותיו הסטטוטוריות תגרום נזק.......

אכן, המידע, השליטה והפיקוח באשר לאיכותה ולמצבה של תשתית הניקוז העירונית מצויים בידי העירייה מתוקף סמכויותיה על פי דין. היא, אפוא, הגורם שבידיו האמצעים הטובים ביותר להכרת צורכי הניקוז בשטח המצוי בתחום שיפוטה והיא מונעת הנזק היעילה ביותר. בשל כל אלה, יכולה וצריכה עירייה סבירה לצפות כי התרשלות מצידה בביצוע הפעולות הנדרשות להקמה, לתחזוקה ולהתאמה של תשתית הניקוז העירונית, לרבות על דרך של מחדל, עלולה לגרום נזקים למבנים ולתושבים כתוצאה מהצפה."

האם הנתבעת התרשלה והפרה את התחייבויותיה כרשות מקומית כלפי התובעים?

8.על פי הנטען בכתב התביעה, הנתבעת התרשלה בכך שלא ביצעה מערכת ניקוז ולא סלילת כביש או תיעול כנדרש במסגרת סמכויותיה על פי דין. מה גם, לטענתם היא אף לא ביצעה פעולות פשוטות כגון, בניית אבני שפה או קיר נמוך לצורך מניעת זרימת המים אל עבר מגרש התובעים, כשרק לאחר הגשת התביעה, ביצעה הנתבעת אבני שפה והדבר צמצם ועצר את הסחף וההצפות אל הדירה (סעיף 14 לכתב התביעה).

9.על מנת לסבר את האוזן, נתאר, ולו על קצה המזלג, את המיקום והאזור שעליו בנויה דירת התובעים.