זקלין נ' ויצמן (בצון)

החלטה

1.ביום 12/11/09 ניתן פס"ד הדוחה את התביעה שהגישה התובעת נגד הנתבעת ומחייב את התובעת לשלם לנתבעת את הוצאותיה בסך 15,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.

2.ביום 24/12/09 הגישה התובעת בקשה לעיכוב ביצוע פסה"ד. בבקשה מפרטת התובעת בהרחבה כי הוגש ערעור וסיכויי הערעור טובים. הבקשה מפרטת טענות רבות אשר עלו בערעור. כמו כן, מוסיפה בסוף דבריה התובעת וטוענת כי מצווה על ביהמ"ש לנהוג ביד רחבה יותר בעיכוב ביצוע פסקי דין כאשר החיוב כולו נסב סביב הוצאות משפט ולא סביב חיובים שמקורם בפיצויים או בחובות כספיים. לבקשה לא צורף תצהיר, אולם טוענת התובעת כי קיים יהיה קושי להשיב המצב לקדמותו, אם לא יעוכב פסה"ד. לשיטתה "מן העובדות שהובאו בפני כב' בית המשפט במהלך שמיעת הראיות ניתן היה להיווכח כי המשיבה ובעלה המנוח נזקקו לסיוע במימון רכישת הדירה, וכי אין היא עובדת" (סעיף 4 לבקשה).

3.הנתבעת טוענת בתגובתה כי סיכויי הערעור אינם גבוהים. המדובר בבקשה לעיכוב ביצוע תשלום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, הוצאות שהנתבעת נאלצה לשאת בהם במהלך הדיונים שנמשכו כשנתיים ימים. הטענה בדבר מצבה הכלכלי ככל שהיא נשענת על עובדת הסיוע ברכישת הדירה, סיוע שעמד במרכז הדיון, אינה רלוונטית שכן מדובר בדברים שהתרחשו בשנת 1998. לפיכך, הבקשה אינה נסמכת על תשתית ראייתית, מבוססת ונתמכת בתצהיר על פיהם ניתן לקבוע כי מדובר במקרה חריג בו יעוכב ביצוע חיוב כספי וכי ביצועו לא יהפוך את המצב לבלתי הפיך.

4.דומה בעיני כי כאשר נדרש השופט אשר נתן את פסה"ד לדון בבקשה לעיכוב ביצועו, מן הסתם ההכרעה תתרכז במכלול השיקולים אך לא בשאלת סיכויי הערעור. לא השופט אשר נתן את פסה"ד יכול להעריך את סיכויי הערעור. שיקול זה מקומו חשוב בבוא ערכאת הערעור, במידת הצורך, לדון בשאלת עיכוב הביצוע. לפיכך, לא אדון בשאלה זו.

5.הפסיקה חזרה והדגישה כי ככלל בית המשפט לא יעכב ביצוע פס"ד כספי, שכן , לא נשללת אפשרות החזרת המצב לקדמותו. אולם במקרים מתאימים וחריגים הכירה הפסיקה בצורך לעכב ביצועו של פס"ד כספי, מקום שצפוי להתעורר קושי ממשי בהשבת הסכומים בהם חויב בעל הדין בערכאה הראשונה.

6.אכן לא צורף תצהיר לבקשת התובעת ואין בידיה להצביע על נימוקים מפורטים. יחד עם הנתבעת בתגובתה אינה מתייחסת לשאלה על קיומו של מקום עבודה ומעלה כבטוחה את עצם קיומה של דירה בבעלותה. ספק בעיני אם נכון יהא במידת הצורך לממש חוב של 15,000 ₪ באמצעות דירה.

7.איני מוצאת כי יש להבחין באופן גורף בין חיוב כספי שמקורו בעילת התביעה עצמה לבין חיוב כספי בגין הוצאות עבור ניהול הדיון. הוצאות אלה הינן הוצאות ממשיות אשר ככל שנדחה את התביעה הוסבו לנתבע שלא לצורך.

8.נוכח כל האמור לעיל, הנני קובעת כדלהלן –

א.הנני מעכבת ביצוע גביית סך של 7,500 ₪ בתוספת מע"מ מתוך סכום החיוב בפסה"ד.

ב.עיכוב ביצוע זה מותנה בהפקדת הסכום בקופת בית המשפט עד לא יאוחר מיום 1/3/2010.

ניתנה היום, י"ב שבט תש"ע, 27 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: