זקאק ואח' נ' כהן ואח'

פסק דין

מונחת בפני תביעה כספית שעניינה בתאונת דרכים.

רקע:

ביום 8.2.11 ביפו ארעה תאונת דרכים בין שני כלי הרכב נשוא התביעה (להלן: "התאונה").

העיד בפני התובע (להלן: "התובע") שהינו נהג הרכב מסוג מונית (להלן: "המונית"), כמו כן העיד נתבע 1 (להלן: "נתבע 1") שהינו נהג הרכב השני.

אין חולק כי ארעה תאונה בין שני כלי הרכב נשוא התביעה, אך יש חולק לגבי נסיבותיה – האם דלת המונית נפתחה לפתע לעבר רכב ו של נתבע 1, או האם הייתה פתוחה?

עיקר טענות הצדדים:

לטענת ב"כ התובע, דלת רכב המונית הייתה פתוחה קמעה והנתבע הוא זה שעקף משמאל ופגע במונית.

הנתבע לא ראה את התאונה, אלא רק שמע, הגם שהתובע לא עמד ליד דלת רכבו בעת התאונה.

לשיטתה, גרסת התובע לא נסתרה, ומיקום הנזקים מאששים את גרסת התובע.

לא זו אף זו, הנתבע לא הביא את המלווה שהיה עמו ברכב, על-מנת שיחזק את גרסתו.

לאור האמור, יש לקבוע כי הנתבע אשם בתאונה שבענייננו, ולפיכך לקבל את מלוא התביעה.

לטענת ב"כ הנתבע, עסקינן בגרסה מול גרסה, הן התובע והן הנתבע לא ראו את קרות התאונה.

כמו כן, הנתבע ביצע את העקיפה, אולם דלת רכב המונית נפתחה לפתע ופגעה ברכבו בחלק האחורי ולא הקידמי, דבר המאשש את גרסת הנתבע.

זאת ועוד, יש חולק באשר למיקומו של התובע , לטענת הנתבע הוא עמד מחוץ לרכב בסמוך לדלת.

דיון והכרעה:

השאלה הצריכה לענייננו בתיק דנן – מי אחראי לתאונה שבענייננו, והאם הדלת הייתה פתוחה או נפתחה לפתע.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, את העדויות, עמדתי על נסיבות קרות התאונה, מיקום הרכבים, מיקום הפגיעות ועיינתי בכל אשר הובא בפני, השתכנעתי לחלק את האחריות בין הנהגים המעורבים בתאונה באופן שווה, וזאת בהתחשב בתקנה 80 לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961 (להלן: "התקנות").

העיד התובע שכאשר הגיע לצומת נשוא התאונה פגע ברכב שעמד לפניו, ועל כן יצא מהרכב להחליף פרטים עם נהגת הרכב הנפגע, ואמר (עמ' 1): "סגרתי את הדלת והדלת נטרקה ולא ננעלה, נשארה 3 ס"מ בליטה החוצה... תוך כדי שיחה אנו שומעים בום, ואז התברר כי הרכב שאחרי עקף אותי וכנראה שלא שמר מרחק הוא נכנס בדלת ודחק אותה קדימה עם הכנף".

זאת ועוד, הוסיף כי הנתבע עמד מאחוריו, אותת לפנייה ימינה, ומאחר והרמזור התחלף במהירות פקעה סבלונותו, ועל כן עקף את רכבו.