זץ נ' דויטש ואח'

החלטה

פסק הדין ישלח לצדדים.

ניתנה והודעה היום ט' ניסן תשע"א, 13/04/2011 במעמד הנוכחים.

חגית מאק-קלמנוביץ, שופטת

פסק דין

זוהי תביעה בגין נזקי רכוש בתאונת דרכים.

התאונה התרחשה בכביש בין הדסה עין כרם לבין צור הדסה, דהיינו בכביש מתפתל שבו נתיב נסיעה אחד לכל כיוון, במועד התאונה ירד גשם.

התובע טוען כי טרקטור שעמד בשוליים נכנס במפתיע לנתיבו, והוא נאלץ להגיב במהירות ולעקוף את הטרקטור. לדבריו הוא איבד שליטה על רכבו, עבר לנתיב הנגדי ונפגע ממשאית שהגיעה מולו. לאחר מכן, פגעה בו הנתבעת ברכבה מאחור.

הנתבעת טענה שנסעה בנתיב הנגדי לכיוון נסיעת התובע וכי רכב התובע עמד בדרכה והיא הבחינה בו באמצע עיקול באופן בלתי צפוי.

נציג הנתבעת 1 טען כי קיימת מחלוקת עובדתית מהותית בין הצדדים בנוגע לנתיבי הנסיעה שלהם כאשר התובע טוען שהנתבעת נסעה מאחריו והנתבעת טוענת שנסעה בנתיב הנגדי לו. מעיון בעדויות אני סבורה שאין מחלוקת כזו, שכן הן התובע והן הנתבעת העידו שנסעו מכיוון הדסה עין כרם לכיוון צור הדסה או בית שמש, דהיינו שניהם נסעו באותו כיוון נסיעה.

נראה שהנתבעת 2 הבחינה ברכב התובע שעבר לנתיב הנגדי ובמשאית ולכן סברה בטעות שהתובע הגיע מהנתיב הנגדי. מכאן, שאין מדובר בתיק של "גרסה מול גרסה" בנוגע לתשתית העובדתית הבסיסית.

התובע על פי גרסתו איבד שליטה על רכבו כאשר הטרקטור נכנס לנתיב נסיעתו. הנתבעת העידה שלא הבחינה בטרקטור אך לא שללה את האפשרות שהיה במקום. בהעדר ראיות לסתור אני מקבלת את גרסת התובע שלפיה הטרקטור היה בעצירה מוחלטת בשוליים ונכנס לנתיבו במפתיע. במצב כזה גם אם התובע נהג בזהירות ובמהירות נמוכה, יתכן שלא יכול היה לעקוף את הטרקטור בבטחה כך שאיבוד השליטה על רכבו היה כתוצאה מאירוע בלתי נמנע. על כן, גם אם התובע הוא שגרם עובדתית לתאונה, מבחינה משפטית אין ראיות לכך שנהג ברשלנות או באופן המטיל עליו אחריות משפטית לתוצאה.

הנתבעת 2 העידה שהבחינה ברכב התובע באמצע הכביש אשר הופיע מולה באמצע עיקול. על כל נהג חובה לנהוג בהתאם לתנאי הדרך ועל כן היה על הנתבעת לצפות אפשרות של מכשול בנתיב נסיעתה ולנהוג באופן שיקח בחשבון את הגשם ואת תנאי הכביש ויאפשר לה לעצור אם יתעורר הצורך בכך. חובה זו מוטלת גם על התובע, אולם כפי שציינתי לעיל לא ניתן לסתור את טענת התובע שלפיה הטרקטור נכנס באופן אקטיבי לנתיבו ובמצב כזה גם בנהיגה זהירה לא יכול היה למנוע את התאונה. על כן, אין להחיל על התובע ועל הנתבעת מידה דומה של אחריות.

לאור כל האמור, אני סבורה שעל הנתבעות לשאת באחריות לנזקיו של התובע.

לגבי גובה הנזק, התובע בעדותו הסכים לכך שיש לצמצם את התביעה לנזק במוקד האחורי של רכבו בלבד. סכום זה עומד על כ- 16,000 ₪. ממנו יש לנכות חלק יחסי של שווי השרידים. על פי חוות דעת השמאי מדובר בכ- 8% מערך הרכב. לאחר חישוב ועיגול הסכומים הסכום לתשלום עומד על 14,500 ₪ בצירוף שכ"ט שמאי בסך 850 ₪ ובסך הכל 15,350 ₪.

לאחר שמיעת הראיות טען נציג הנתבעת 1 כי שמו של התובע אינו רשום ברישיון הרכב. התובע נתן הסבר לכך. מכל מקום, מדובר בטענה שלא נטענה בכתב ההגנה ולא בראשית הדיון ובנסיבות אלו אין בה לדחות את התביעה.

לסיכום, על הנתבעת 1 לשלם לתובע סכום של 15,350 ₪ נכון ליום 24.12.2009. הסכום ישולם תוך 30 יום ואם לא ישולם תוך תקופה זו ישא הצמדה וריבית כדין עד התשלום במלא בפועל.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.

ניתנה והודעה היום ט' ניסן תשע"א, 13/04/2011 במעמד הנוכחים.

חגית מאק-קלמנוביץ, שופטת

הוקלד על ידי: שמחה חדד התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: