זפרן נ' בן דוד

החלטה

לפני בקשת הנתבע ליתן לו רשות להגן בתביעה שהוגשה נגדו על ידי התובע.

על פי כתב התביעה שהוגש בסדר דין מקוצר, תובע התובע שכר טרחת עו"ד בסך של 354,665₪ וזאת בהתבסס על הסכם שכר טרחה שנחתם ביום 20.11.06.

לטענת הנתבע לא חלה עליו החובה לשלם לתובע את הסכום הנתבע וזאת מטעמים מספר.

האחד, כי המלים "סכום התביעה" הוספו להסכם שכר הטרחה לאחר חתימת הסכם שכר הטרחה.

השני, כי ההסכמה בין הצדדים היתה כי לתובע ינתן שכר טרחה בהתאם לסכום הגבייה ולא בהתאם לסכום התביעה.

השלישי, כי הסכם שכר טרחה המתבסס על אחוזים מסכום התביעה בטל מכח תקנת הציבור.

זה המקום לציין כי הנתבע נחקר ארוכות לפני.

לטעמי הרבה מעבר לנדרש.

הובאו לפני מסמכים רבים על ידי התובע.

הלכה היא כי בשלב זה של בקשת רשות להגן, על בית המשפט לבחון האם למבקש רשות להגן עומדת הגנה, ולו בדוחק:

"בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר יש ליתן לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה... בשלב בחינת הבקשה למתן רשות להתגונן בית המשפט אינו בודק את מהימנות הנתבע או את הראיות לגופן, אלא בוחן הראיות על פניהן, כפוף למה שמתגלה בחקירה שכנגד על האמור בתצהיר... באין חקירה כזו עומד לפני בית המשפט אך האמור בתצהיר, ובית המשפט בוחן אם יש בדברים אלה כדי לבסס הגנה, ולו בדוחק, נגד התביעה" (כבוד השופט שמגר בע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה נ' Warner, פ"ד מו(2) 273, 277 ; ראה דבריו של כבוד השופט רובינשטיין בע"א 527/07 מזל נחום ואח' נ' קרן אהרונסון בע"מ (פורסם במאגר משפטי)).

בע"א 5480/98 מנורה נ' אבו, פ"ד נב(2) 476, 479 נקבע מפי הנשיא כבוד השופט ברק (כתוארו אז), כי במסגרת בקשת הרשות להגן

"נותן בית המשפט דעתו למשקלן המהותי של טענות הנתבע, לזיקתן לתביעה ולביסוסן... בית המשפט אמנם אינו בוחן את מהימנות העדויות שמביא הנתבע ואינו בוחן את סיכויי הגנתו... אך הוא נדרש להכריע בבקשת הרשות להגן על פי החומר המצוי בפניו..." .

רוצה לומר כי "גם מי שסיכוייו להצליח בטענותיו מועטים ורחוקים זכאי ליומו בבית המשפט, להבדיל ממי שהגנתו, הגנת בדים" (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי נ' בנק לאומי, פ"ד נט(3) 41, 46).

על אף האמור, על ההגנה הלכאורית המועלית בבקשת הרשות להגן להיות מפורטת דיה:

"אין מבקש הרשות להתגונן רשאי להסתפק בהעלאת טענות כלליות בתצהירו, אלא עליו להיכבד ולהיכנס בתצהירו לפרטי העובדות שעליהן הוא מבסס את טענות ההגנה שלו". (ראה בע"א 527/07 הנ"ל).

"מקובלת עלינו מקדמת דנא ההלכה כי נתבע המבקש רשות להגן חייב להכבד ולהכנס לפרטי העובדות" (ע"א 543/86 כלל חב' לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות, פ"ד מב(3) 339).

מאחר שהדיון בבקשת רשות להתגונן מהווה בחינה ראשונית ומוקדמת האם יש לנתבע הגנה אפשרית כלשהי, והאם יש לכאורה הגנה שאם תוכח במשפט תוכל לשמש כהגנה אפשרית כנגד התביעה, יש לבחון את טענות ההגנה של הנתבע.

אשר לטענה לפיה הוספו מלים להסכם שכר הטרחה.