זעפרני ואח' נ' תמו ואח'

פסק דין

לפניי תביעה שהוגשה על ידי מר משה זעפרני (להלן: "התובע") כנגד מר עובדיה תמו (להלן: "נתבע 1"), שומרה חברה לביטוח בע"מ (להלן: "נתבעת 2") ומר נתן יונה (להלן: "נתבע 3") לתשלום סך של 12,612 ₪ בגין נזקים שנגרמו לו עקב תאונת דרכים אשר אירעה ביום 31.1.2008 ברחוב ז'בוטינסקי בפתח-תקווה.

בכתב התביעה המתוקן טוען התובע, כי בתאריך האמור עצר את רכבו בעקבות רכב אשר עצר לפניו כאשר לפתע חש חבטה חזקה ברכבו. רכב נתבעים 1 ו- 2 אשר הגיע מאחור ולא שמר מרחק, פגע ברכבו בעוצמה והדפו אל עבר רכב אשר עמד לפניו.

רכב נתבע 3 אשר הגיח מאחורי רכב נתבעים 1 ו- 2 לא שמר מרחק פגע ברכב נתבעים 1 ו- 2 מאחור והדפו שנית אל עבר רכב התובע ובכך הגדיל את נזקיו.

התובע טוען, כי אין מחלוקת בין הצדדים לעניין האחריות לתאונה וכי התביעה נסובה על גובה הנזק אשר נגרם לרכבו וזאת בלבד.

עוד טוען התובע, כי נתבעת 2 הכירה באחריות מבוטחה נתבע 1 לקרות התאונה ופיצתה את התובע בגין נזקים שנגרמו לרכבו כתוצאה מהתאונה האמורה אלא שקיזזה סך של 9,943 ₪ וזו המחלוקת שבין הצדדים.

ביום 20.8.2011 הגיש התובע בקשה לצירוף נתבעות נוספות שבמסגרתה עתר לצרף את נתבעת 5 לתביעה וזאת בעקבות כתב ההגנה שהגישה החברה כנגד הודעת צד ג' שהוגשה על ידי הנתבעים. בית המשפט (כבוד השופטת רוטקופף) הורתה על צירוף כמבוקש.

בכתב ההגנה אשר הוגש על ידי נתבעים 1 ו- 2 מכחישים הם את תיאור התובע לגבי אופן קרות התאונה.

לטענתם, בתאריך האמור נסע רכבם בשיירה ברחוב ז'בוטינסקי כאשר לפתע בלמו הרכבים שלפניו, נתבע 1 ניסה לבלום רכבו אך ללא הצלחה, שניות לאחר שפגע ברכב התובע הגיע רכב מאחור פגע ברכבו בעוצמה רבה והדף שנית את רכבו אל עבר רכב התובע.

הנתבעים טוענים, כי הרכב האחר גרם להחמרת נזקי התובע ולפיכך פיצו הם את התובע בגין 50% מנזקיו הנטענים.

הנתבעים טוענים עוד, כי הנזקים הנטענים מוגזמים ו/או בלתי מוכחים. כמו-כן, מדובר ברכב ישן ולא מן הנמנע כי הנזקים נגרמו כתוצאה מבלאי טבעי ו/או מאירועים תאונתיים קודמים. עוד נטען, כי שכר השמאי הנטען מופרז ומוגזם ביחס למקובל ולנהוג בשוק.

הנתבעים הגישו הודעת צד ג' נגד יצחק שניצקי בע"מ ונגד אילנית אבנרי.

אילנית אבנרי נמחקה בהסכמת הצדדים ולפיכך אינני נדרשת לטענות נגדה.

בהודעה לצד ג' חוזרים הנתבעים על גרסתם, כי רכב צד ג' 1 פגע ברכבם והדף אותו אל עבר רכב התובע ובכך החמיר את הנזקים.

בכתב ההגנה אשר הוגש על ידי יצחק שניצקי בע"מ והחברה המבטחת ישיר אי.די.אי חברה לביטוח בע"מ אשר ביקשה להצטרף כצד ג' נוסף טוענים הצדדים השלישיים, כי במועד האמור נסע רכבם ברחוב ז'בוטינסקי. אותה עת ירד גשם זלעפות, רכב הנתבע פגע ברכב שלפניו וככל הנראה גם הדף אותו קדימה אל עבר הרכב שלפניו ובשל ההפתעה מכך ובשל תנאי הדרך, לא צלח ניסיון הבלימה של רכבם והוא פגע בחלקו האחורי של רכב הנתבע ללא הדיפה נוספת.

לאחר שקראתי את כתבי הטענות, עיינתי במסמכים לרבות חוות דעת השמאי שצורפה לתביעה ותמונות הנזק ושמעתי את הצדדים – אני דוחה את טענות הנתבעים 1 ו- 2.

התובע העיד, כי הרכב הראשון – דהיינו, הרכב שלפניו עצר והוא עצר בעקבותיו. הרכב השלישי פגע בו והדף אותו אל הרכב הראשון. התובע אמר, כי מבחינתו בכך הסתיים העניין והוא לא הגיש תביעה נוספת. בהמשך, אמר: "אני יודע שהרכב הרביעי פגע בשלישי וגם גרם לתאונה – אבל, אני הרגשתי רק הדיפה אחת". בהמשך חזר על כך, כי הרגיש רק חבטה אחת. הסביר, כי נגרם לרכבו נזק מלפנים ומאחור. התובע חזר ואמר, כי לא דיבר עם נתבע 3 שכן הרגיש חבטה אחת בלבד (עמ' 3, ש' 28-15).

נתבע 1 אמר בדיון כי היה יום גשום, המרחקים בין הרכבים היו קטנים ביותר, הוא בלם את הרכב אך בשל הגשם – הרכב החליק והוא פגע בתובע פעם אחת.

נתבע 1 חזר על גרסתו שלפיה נתבע 3 פגע בו והדף אותו לעברו של התובע. אמר: "כך, אני הרגשתי".

במענה לשאלתי – כיצד מתיישבת גרסתו עם גרסת התובע שלפיה הרגיש חבטה אחת בלבד, השיב: "אני חושב שהמכה שנתן לרכב הראשון לפניו, הוא היה כנראה בלהט ולא שם לב. אני זוכר טוב מאוד מה שקרה" (עמ' 4, ש' 11-6).